מה שרק נאמר ומה שלא ייאמר על מאבק האהלים שפשה בארץ בימים האחרונים, כאשר אלפים יוצאים לגור באהלים ברחובות, להביע מחאה וקול זעקה על שוועת השגת דירה ומגורים בארץ-ישראל, הרי שזו הנושא הבוער בהווייה הציבורית העכשווית בארץ, ומלכד בתוכו את כל רובדי הציבור ועדותיו, חרדים דתיים וחופשיים, ערבים ודרוזים, עירוניים וכפריים, כולם משוועים לקורת גג ולדירה, כאשר אין דירות בר-השגה, לא במובן הפיזי ולא במובן ההישגי.
זה כשלון מתמשך של כל ממשלות ישראל, שזה שנים רבות לא קידמו פרוייקטים לבניית דירות והפשרת קרקעות לבניה רווייה. ההתעסקות בסוגיות אחרות חשובות יותר או לא כל-כך, גרר אותם למציאות העכשווית, שזה שנים אין דירות ברי השגה לציבור, ובאמת נדרש מהפכה רצינית ומהותית בכדי לפתור את הבעיה.
הפוליטיקאים החרדיים גם הם אינם יכולים לרחוץ בנקיון כפם על המכשלה הגדולה הזאת. במשך שנים רבות הם לא קידמו אף ושום פרוייקט רציני עבור הציבור החרדי. מאז לפני שני עשורים, עם פרויקטי הדירות במודיעין-עילית, ביתר-עילית ובית-שמש, כמעט ולא קידמו פרוייקטים רציניים, ותראו מה קורה עם חריש, כמה שנים כבר מדשדשים מסביב ודבר אינו זז, ואם מדברים כיום על בית-שמש הרי כולנו יודעים את המחירים המופרזים שמדברים שם, והם בהחלט אינם פתרון לבעיה.
דוקא מהציבור החרדי הלא-מפלגתי נשמעו בשורות טובות וקידמו פרוייקטים לתפארה. תראו מה עשתה עמותת גבעת ירושלים בשני העשורים האחרונים בבית שמש בלבד! הם אשר קידמו את בואם של אנשי הישוב הישן, ואחריהם המסות האחרים לקריה החרדית בבית שמש. הם אשר שברו את ראש העיר האינטרסנט הקודם של בית-שמש שלחם נגד תקיעת כף רגלם של חרדים ברמת בית שמש, והרימו את קרית רמ"א ואחריה את שכונות רסידו האחרים, ובימים אלו מתקדמים באיכלוס עוד 700 יחידות דיור בשכונת גבעת ירושלים.
עמותת גבעת ירושלים הוקם ביזמתו של גאב"ד ירושלים מרן פוסק הדור בעל ה"מנחת יצחק" שזעקת מצוקת הדיור של הישוב הישן בא אליו ועידד קובצה פעילה של עסקני ירושלים להקים את העמותה, ה"ה זקיני ר' שלמה פפנהיים, ר' אברהם ברגמן, ר' אברהם סלונים, דודי ר' גבריאל פפנהיים, ר' יעקב יצחק ווייס והגה"צ רבי נפתלי צבי ראטנבערג. הם התייעצו עם מרן הגאב"ד רמ"א פריינד, מרן הגאב"ד מהרי"ם דושינסקיא, כ"ק אדמו"ר הגה"ק מתולדות אהרן זצוק"ל, והגה"צ רבי בנימין ראבינאוויטץ זצוק"ל, ועם רבותינו החיים אתנו לאויט"א.
בשש השנים האחרונות, עם כל העוצמה של החרדים המפלגתיים, עם 16 חברי הכנסת שלהם, עם למעלה מארבעים חברי מועצות מקומיות וראשי ערים, הם לא הצליחו לקדם פרוייקט דירות אחת למען הציבור החרדי, ודוקא קבוצה זו של "גבעת ירושלים", בראשותו של ר' אברהם סלונים לטשו עינים על מושב מחסיה, הצליחו להגיע להסכם חשאי ובנו במקום 700 יחידות דיור.
עמדו בפניהם קשיים עצומים של אנשי מושב מחסיה, מועצה איזורית מטה יהודה, עיריית בית שמש, רשויות המדינה השונים, ומה לא, אבל סימנו את המקום, ותוך שנה היה הדירות הראשונות מאוכלסות – וזה הכל ללא נציגות בכנסת, ללא נציגות בועדות הממלכתיות השונות וללא נציגים בעיריה, אם שמותר להודות, כי כל המי ומי עזרו בהחלט לקידום השכונה, כולל רוב הח"כים, ראשי הרשויות, אבל זה היה עזרה ואפילו מכובדת מאוד, אבל לא יוזמה שלהם, ורק הישוב הישן הם שהקימו שכונה עם מחירים מוזלים ובתנאים מאוד מתחשבים, וכדאי לזכור את זה במאזן ההישגים של הלא-מפלגיים כלפי הגופים המפלגתיים...
*
בשבת האחרונה ציינו מאה שבתות של מחאה על כבוד שבת קדשנו וקדושת ירושלים עיר הקודש והמקדש. זה התחיל לפני מאה שבתות, כאשר ראש העיר של ירושלים פירסם במודעות רשמיות מטעם העיריה שהוא מזמין את כל פורקי העול ומחללי שבתות בפרהסיא מכל רחבי הארץ לבוא ולתייר ולסייר במרכזי ירושלים, כאשר הוא פותח עבורם את חניון העיריה. העדה החרדית בראשות רבניה התריעו זעקו ומחו, מה שגרר את החרדים המפלגתיים לעשות גם הם ההשתדלות שלהם, ואז העבירו את החניון מספרא לקרתא, כאשר אמנם ישנו הישג כביר שרכוש ציבורי של כלל תושבי ירושלים אינו מחלל שבת, אבל העיקרון של פתיחת מרכז העיר לחילולי שבת נשאר עומד בעינו.
נציגי המפלגות החרדיות חשבו שבזה מסתיים המאבק, וכך גם חשבו רבנים חשובים מכל חוגי ורובדי הציבור, אבל "האיש על העדה" רבינו הגדול מרן הגאב"ד רבי יצחק טוביה ווייס שליט"א החליט יחד עם בית דינו הגדול שממשיכים במאבק עד ההכרעה. מרן הגאב"ד שליט"א אמר אז: לא איכפת לי אם זה יקח מאה שבתות ומאתיים, ואנחנו נמשיך. לא כולם קיבלו את הכרעתו, ויש שחשבו שזו לא כל-כך במקום, אבל חברי העדה החרדית מצייתים למרנן ורבנן, וכאשר זו דעת תורה, אין מערערין. וזה מאה שבתות נמשכות המחאות בראשות הנהלת העדה החרדית, עם הסתייגויות ברורות, שלא הולכים לחניון קרתא השורץ פריצות נוראות, ולכן מוחים בגבולות השכונות החרדיות, וההוראה ברורה שאין להשתמש במעשי אלימות לא פיזית ולא מילולית, ולכן ההפגנה תהיה קצרת מועד ורק מבוגרים ישתתפו בה.
השבת לרגל ציון שבת המאה יצא כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א בראשות קהל חסידיו למחאה. כ"ק אדמו"ר שליט"א הזהיר שרק אברכים יצאו ולא בחורים, וכולם יצעדו רק מאחוריו ולא לפניו, והתייצב במרחק סביר ממקום החילולי שבת, מתוך העקרון המובא בשם הבעל שם טוב הקדוש שאמר כאשר יהודי רואה חילולי שבת זה פוגם בנשמתו ובטוהרו, וזה גם מסמן שהוא צריך לתקן בהתנהגותו הוא על פירצה מסויימת בחילול שבת, ואחרי שהות קצרה עזב את המקום ואיתו עמו יחד כשמונה מאות איש שבאו למחות כדת של תורה, ורק אחרי שעזבו נתקהלו במקום אנשים שאוהבים אקשן ובלאגן והשתמשו באלימות מילולית וקריאות גנאי פסולים, ובכך בעצם נפלו לידיהם של מכפישי הציבור החרדי, שהראו לעולם ק אלימות ודורסנות, במקום לראות את הכאב והזעקה והמחאה היוקדת והטהורה.
מתוך עקרון של שליחות עניתי לכל אלו שהתקשרו אלי והסברתי להם את העמדה האחראית של הנהגת הציבור החרדי ומה שמונח מאחורי כל זה, ובין השאר ציטט אותי כתב מסויים בדברים שקורא תגר נגד הקביעה לקיים את ההפגנות ושם בפי דברים פוגעים נגד מרנן ורבנן שכלל לא נאמרו בהקשר. וכך צייר אותי כמאן-דאמר ובעל דיעה בויכוח הציבורי.
הבהרתי לחברי וידידיי שאיננו מרגיש כל צורך להתנצל, כי הרי הציבור יודע מספיק טוב שלא מאמינים כל מילה לתקשורת, ובפרט לתקשורת החופשית, והבהרתי את עצמי רק מפני החשש שמא בעקיפין יצא מכך פגיעה בגדולי התורה מרנן ורבנן שליט"א. אבל לגופו של השאלה, הדיעה האישית שלי ושלך כלל לא רלוונטיים ומעניינים כלל, למצער יכולים להתחשב בה בתור "דעת בעלי בתים היפך מדעת-תורה" ולא יותר. אנחנונ יכולים לחשוב ולהסיק מסקנות ככל שתעלה על דעתנו ורוחינו, אבל מי שקובע זה דעת-תורה, ולכן כל דיעה אישית של איש זה או אחר, יהיה גדולתו באשר תהיה, ויהיה דעתי ככל שתהיה, אינו שווה כל התיחסות, ושום קביעה, הכל בטל ומבוטל כלפי דעת-תורה.
