היה שם רגע כזה מדויק, שנייה ברורה וחדה שבה הבנת ש"הכל בעיני המתבונן", והבנה אחת ברורה שאלפי גיליונות, מילים ומאמרים לא יכולים לסתור מראה אחד, ושפת גוף שלא משקרת.
גבירותיי ורבותיי - מתברר שראש-הממשלה ורעייתו הם בדיוק כמונו, ובכל מקרה הם הרבה יותר רגישים ואנושיים ממה שנותנים לכם לחשוב כל מיני אלה שכנראה אינם חפצים בייקרם.
מוצאי ´תענית אסתר´ אני מוצא עצמי בתוככי ´קודש הקודשים´ - לשכת ראש ממשלת ישראל. כן, כן, אותה לשכה בה מבשר לנו מר נתניהו על החלטה כלכלית מסעירה או על תפיסתה של אניית משא הנושאת בקרבה נשק אויב.
רק שהפעם הסיבה הרבה יותר שמחה - מסיבת פורים מאולתרת שבה מארחים מר נתניהו ורעייתו ילדים חולי סרטן.
אחרי הכניסה הכרוכה בבידוק מפרך (אך אדיב ביותר יש לציין), אנחנו מוצאים עצמנו בתוככי החדר המפורסם, שקושט באווירה פורימית עליזה הנותנת קונטרה מושלמת לבחורי השב"כ הקודרים שהאוזנייה התחובה באוזנם מבקשת מהם להישאר קשוחים גם ביום כזה.
אנשי עמותות "זיכרון מנחם" ו"חברים לרפואה" הבלתי נלאים, כבר תופסים מקום ומושיבים את הילדים הנרגשים במעגל לקראת כניסת הזוג המלכותי.
תקרובת מתוקים על השולחן הצנוע, אנשי ומתנדבי העמותות מתקנים לבושם לרגע הגדול, אני מסיים את בדיקות הסאונד האחרונות על הבמה המאולתרת... ולאחר עיכוב קצר (שנבע מהתארכות ישיבת הקבינט), הם מגיעים...
ככל שתהיה מוכן נפשית ל"כבוד המלכות" המתלווה לכניסתו של ראש הממשלה לאירוע, תמיד המציאות המרשימה תכה בך. היועצים, היחצ"נים, מנהל הלשכה, העוזרים ונושאי כליהם - ובקיצור כל הפמליה הנלווית לראש ממשלת ישראל גם באירוע צנוע שכזה לא משאירה לך שום סיכוי להישאר אדיש למעמד.
ואז האיש ממהדורות החדשות בטלוויזיה ורעייתו נכנסים, ו...כל הדיסטנס קורס באחת. ופתאום כמו במפגש משפחתי חם ומרגש, יש חיבוקים ונשיקות, והאיש המפורסם ביותר בישראל ורעייתו מפזרים חיוכים (אמיתיים) לכל עבר, ועוברים אחד אחת, ושואלים ודורשים בשלומם, והכל בסבלנות ובאהבה, בלי לחץ וקצרות רוח.
שרה נתניהו, אולי אחת הנשים המושמצות ביותר בתקשורת הישראלית מתגלה מיד כאמא לבבית בהתייחסות שלה לכל אורח - ילד או ילדה שהגיעו לחגוג עמה את שמחת החג. ראש הממשלה עצמו עובר, מלטף, מעודד, מתייחס... ולמרות שבתחילה חששתי שאני שבוי בגודל ורוממות המעמד ואין סיכוי שיהיה בי צד אובייקטיבי, עם הדקות שחלפו היה ברור שכל מי שמבין קצת בשפת גוף ויודע לגלות חיוך מזויף או "חיבוק למצלמות" לא ימצא כאן את מבוקשו, ואם בתחילה היו רגעים שחשדתי שהאמפטיה החיוכים והחיבוקים הם רק מייראת וחיבת מצלמות התקשורת, היה משמח לגלות שגם משכבו הזרקורים ונארזו מצלמות הטלוויזיה המשיכו בני הזוג נתניהו להפגין חיבה, רוך ואהבה לכולם.
אגב, בכל מהלך האירוע ישבה על ברכיו של רוה"מ ילדה קטנה – איה בת ה-4, והתנהגה כאילו מדובר בדוד הפרטי והמשפחתי שלה, נתניהו מצדו לא נותן לה להבין ולהרגיש אחרת, וכל האירוע חיבק, חייך והתייחס לאיה כאילו היא באמת בת משפחה.
וכשאיציק הליצן עבר בין כל הילדים והציג אותם בפני בני הזוג, הייתה זו רק שרה נתניהו ששמה לב איך ללא כוונת זדון דילג איציק על אחת הילדות, ורק היא בכל ההתרגשות וההמולה הגדולה שמה לב איך הקטנה ה"מדולגת" נעלבת ופורצת בבכי. האישה הכי "לא רגישה" בארץ עפ"י פרסומי התקשורת עצרה מיד את כל הטקס ולא נרגעה ושקטה עד שהצליחה לפייס את הנפגעת, להפסיק את בכייה ולעלות חיוך על פניה...
רק כשאתה שם בתוך הסערה שנקראת "משרד ראש הממשלה", רק כשאתה רואה את קצה שיגרת יומו של האיש שנושא בתפקיד המסובך והאתגרי ביותר בעולם, אתה מבין שאין "פוילע-שטיקים" ושאם הוא לא כזה באמת, לא יעזור כלום - הוא לא יהיה כזה, ואין שום ´טריקים´ משחק או ´דאווין´ שיעזור. ושכנראה בנימין ושרה נתניהו הם כן כאלה!! וגם במסגרת רוממותו של התפקיד הבכיר ביותר בישראל הם לא שוכחים את האישיות והאנושיות שלהם. וזה לא פשוט ומובן מאליו.
בשולי הדברים:
אני לא רני רהב, ואין לי שום תפקיד רשמי במחלקת יחסי הציבור של משרד רוה"מ, אך בצל כל ה"פרשות החדשות" המציגות את ראש הממשלה ורעייתו כסוג של "משפחת קיסרים נהנתנית" היה לי חשוב לספר איך שמחתי לגלות בחג פורים האחרון שבניגוד ולמרות ה"דיווחים" ומסורת ה´רמזים´ הקבועה של התקשורת הישראלית בעניין האישיות של בני הזוג נתניהו - אני ראיתי במוצאי ´תענית אסתר´ זוג מיוחד ורגיש, נטול כל גינונים ומשחקי כבוד ושלטון, וכאדם שחי במדינה הזו אני שמח שכאלה הם המוכתרים כאזרח מס´ 1 ורעייתו.