להלן תוכנו המלא של המכתב שנשלח לתנדבי מד"א:
לחברי היקרים מ"איחוד הצלה",
אתם הרי יודעים כמה אני אוהב ומוקיר אתכם ואת הארגון המדהים הזה איחוד הצלה.
במשך השנים האחרונות הקדשתי כל כולי לבניית הארגון ופיתוחו וב"ה מי שיסתכל אחורה לא יאמין לאיזה ממדים הארגון הזה הגיע, אני גם יודע שזה ללא ספק רק ההתחלה והחזון של הגעה ב2-4 הדקות הקריטיות הראשונות לכל חולה או פצוע הם ההבדל בין חיים ומוות ועדיין לא מומשה בשלמות בכל הארץ ויש עוד הרבה מאוד עבודה לפנינו.
לאחר 21 שנות התנדבות באמבולנסים ושנים רבות של מתנדב באיחוד הצלה שפועל למען הזולת 24 שעות ביממה 365 יום בשנה, ולאחר שויתרתי על הנוחות שלי ושל משפחתי היקרה למען הארגון והצלת נפשות ועזבתי את אישתי וילדיי האהובים לתקופות ארוכות לטובת הארגון ולטובת עם ישראל, על שמחות משפחתיות ויתרתי למען הארגון ואת השנים היפות של ילדיי אני מפספס למען המטרה הנעלה של הצלת חיים בארץ ישראל.
לאחר כל השנים האלו החלטתי בזאת לעשות פסק זמן,
אני יודע שהארגון חשוב לכולנו והעבודה רק התחילה אבל החלטתי לדאוג לי ולמשפחתי קודם,
החלטתי לעשות פסק זמן ולהפסיק לקרוא ואו לכתוב SMS או אימיילים בנסיעה, החלטתי שמשפחתי חשובה לי עד כדי כך שכשאני עולה לאוטו אני שם את הטלפון מונח בצד ואפילו שאני סקרן מאוד לדעת מה שלחו לי הרגע, אני יעשה פסק זמן ולא אסתכל על זה עד שאחנה במקום בטוח בצד מבלי לסכן את עצמי או חלילה אחרים,
הפסק זמן הזה יאפשר לי להיות איתכם ומשפחתי עוד הרבה שנים!
בהזדמנות הזו אני קורא גם לכם להצטרף אליי ולעשות פסק זמן שכזה בשעת הנסיעה, מי כמוני יודע כמה זה קשה ושאי אפשר להתאפק, זה רק SMS קטן או רק תשובה קצרה באימייל ואו רק הוספה של פגישה ליומן שכתוצאה מזה אוליי חס וחלילה לא נוכל להיות בפגישה החשובה הזו כי ברגע ששמנו אותה ביומן לא ראינו את המשאית מולנו... או את הילד לפנינו שחוצה את הכביש...
לכן אני מבקש מכם, אחים שלי לדרך, בואו נילחם נגד תופעה זו בכל דרך! ואם אני אסע עם מישהו שישלח SMS או אימייל בשעת נסיעה ארד מהרכב מייד ולא אעלה שוב עד שיתחייב להפסיק.
אני מבקש מכם להצטרף אליי ל"פסק הזמן" הזה ולדאוג שכל המתנדבים של איחוד הצלה וחבריהם עושים כמונו.
באהבה והערכה,
אלי ביר