בית-המשפט הרשיע היום את ארבעת חסידיו של אליאור חן, במעשי התעללות קשים במיוחד בשמונה ילדים. אמם של הילדים, כזכור, הפכה לעדת מדינה ונגזרו עליה חמש שנות מאסר במסגרת עסקה.
הבוקר, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על ארבעת המעורבים עונשי מאסר כבדים. דוד קוגמן נדון ל-20 שנות מאסר, אברהם מסקאלצ´י ושמעון גבאי ל-17 שנות מאסר ואילו רועי צורף נדון ל-30 חודשי מאסר בפועל.
לארבעה הללו מיוחסים עברות קשות במיוחד, שאי אפשר להישאר אדיש אליהן: שריפת איברים של כמה ילדים, הכאה, טלטול ועוד. אליאור חן, על פי החשד, ניצח על המעשים הללו והם התרחשו בהנחייתו.
הארבעה הורשעו בעשרות עבירות של תקיפת קטין, חבלה בכוונה מחמירה והתעללות גופנית ונפשית בקטינים שהיו נתונים לאחריותם.
הילדים: "אין מחילה"
בשנה שעברה, העניקו הילדי המשפחה שחוו את ההתעללות ראיון מיוחד ל"כיכר השבת".
הם אינם שוכחים את ההתעללות שעברו, חיים את הרגעים ההם, מרגישים את הכוויות ואת הצלקות שנותרו על גופם, וכמובן את חסרונה של האם המרצה את עונשה בבית הכלא. "המשפחה כולה נהרסה" הם אומרים.
גם אחיהם הקטן הנמצא במצב של "צמח", אינו מאפשר לשכוח את הזוועה אפילו לרגע.
הילדים הללו, אינם מנותקים מהסביבה. הם שומעים את הקולות ההזויים הטוענים כי אליאור חן חף מפשע, ורותחים מזעם: "הגוף שלנו מלא כוויות וצלקות ממה שהוא עשה, איך ניתן לומר שזה לא קרה. ויש גם השוואה חריפה הרבה יותר: "גם את השואה יש כאלו שמכחישים..."
כשמזכירים את שמו של אליאור חן בקשר המילה "רב", הילדים מתפרצים: "הוא רב? הוא שטן בתחפושת של רב" הם אומרים. בשעות הרבות ששהינו בחברתם, שמענו על סגנון התנהגותו של חן. הם ספרו על הזלזול שלו ברבנים, בפרט ברבני ברסלב כמו הרב ברלנד. את שמו של הרב ברלנד - הם אומרים, היה מזכיר חן בביטול, מלווה בפרצי צחוק.
הם לא סולחים לו, גם לא בעוד 1000 שנה. "אין מחילה למה שהוא עשה למשפחה שלנו" הם אומרים. כל הילדים פצועים, אמא בבית הסוהר. הוא לקח את הבניין שבנינו, את המשפחה, ופירק אותו. אין בעולם הזה עונש מספיק למה שהאיש הזה עשה".
גם מאביו של אליאור חן, זה הטוען שבנו חף מפשע וצדיק, ושהיה מאחל לכולם בן כמותו, לא חוסכים הילדים הללו את "ברכתם": "אם הוא מאחל ככה, אז אני מאחלת לו שבניו יהיו כמו אחי הקטן, זה ששוכב ´צמח´ בבית החולים" אומרת הילדה.
אילו היה גורלו של אליאור חן נתון בידי הילדים בהם התעלל, היה גורלו מסתבר, חופף לגורלם בימים בהם היו הם נתונים בידו. "אני הייתי שורף אותו עד שימות, כמו שהוא שרף אותי" אומר האח האחד, והשני מוסיף, "הייתי חותך אותו עם חרב...".