מצוקת הדיור בציבור החרדי עולה מידי פעם לכותרות, כשעסקנים שונים מנסים לטפל בתופעה בדרכים שונות. היום (שלישי) מתפרסמים לראשונה נתוני-אמת על הרגלי הדיור של הציבור החרדי, מהם עולה - כי המצב רק הולך ומחריף.
על-פי בדיקות שערכה החטיבה הכלכלית בגיאוקרטוגרפיה, הביקוש לדירות במגזר החרדי מחייב בנייה של לפחות 4,000 יחידות דיור חדשות מידי שנה, זאת בנוסף לכ- 2,500 יחידות דיור מיד שנייה. כלומר, סך הכל המגזר החרדי יוצר ביקוש לכ-6,500 עסקות מגורים בשנה, המהווים כ-6,5% מכלל העסקות בתחום הנדל"ן למגורים שבוצעו במשק במרוצת השנתיים האחרונות.
בהנהלת המכון הסבירו, כי הביקוש למגורים במגזר החרדי הוא ביקוש קשיח, שכן זוגות צעירים חרדים אינם נוהגים לגור יחד עם הוריהם באותה דירה לאחר החתונה, זאת בניגוד למגזר החילוני, בו חלק מהזוגות הצעירים ממשיכים או מתחילים את ראשית דרכם בבית הוריהם, מטעמי חסכון כלכליים.
בבדיקה המקיפה שערכו בגיאוקרטוגרפיה, הגיעו לתוצאות הבאות: הציבור החרדי בישראל מונה כ- 700,000 נפש, שהם כ- 130,000 משקי בית. כ- 75% מכלל הביקושים לדירות במגזר החרדי, כ- 4,800 יחידות נרכשים על ידי זוגות צעירים, בן/בת או דירה ראשונה של זוג שהתגורר עד כה בשכירות.
בעוד שכשני שליש מהרכישות במגזר החילוני מתבצעות בשוק של דירות יד שנייה, הרי שבמגזר החרדי רק כרבע נוהגים לרכוש דירת יד שנייה, בעוד שהרוב רוכשים דירה חדשה מקבלן.
יד שניה, בקושי
מי שחשב שדירה יד שניה קל יותר להשיג, הרי שתוצאות המכון מוכיחות לגמרי אחרת: בשוק החרדי קשה למצוא דירת יד שנייה בשל שיעורי התחלופה הנמוכים של המשפחות. הגידול במשפחה אינו מאפשר למשקי הבית החרדים מעבר תכוף לדירות גדולות יותר עקב המגבלה הכלכלית, ולכן הם נאלצים לחיות בצפיפות מגורים גדולה מאוד יחסית, כשמצוקת הצפיפות יוצרת פתרונות כמו הרחבות חלקיות של דירות קיימות, היכן שאפשר, וכן ניצול המרחב הדירתי לגובה ע"י הצבת מיטות ילדים בקומות, כמו גם שימוש פונקציונאלי בכל גומחה, או מסדרון כשטח אחסון.
החרדים מעוניינים לרכוש דירת 3.8 חדרים בממוצע, מחיר דירה מבוקש בקרב פלח שוק זה הוא כ- 700 אלף ₪. כ- 40% מהחרדים יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה בסכום נמוך שלא עולה על 500 אלף ₪.
מחיר הדירה המבוקש בשוק החרדי נמוך בהרבה מהמחיר המבוקש בסה"כ במגזר היהודי העומד על כ-800-900 ש"ח בממוצע.
כצפוי, היישוב המבוקש ביותר למגורים ע"י רוכשי דירות מהמגזר החרדי הוא ירושלים, כ- 40% מהחרדים היו רוצים לגור בירושלים, כ- 20% בבני ברק. אולם הם יסתפקו ביישובים חרדיים כמו אלעד, בית שמש, מודיעין עלית, ביתר עילית, פתח תקווה, ויישובים אחרים כגון אשדוד, חיפה, בת ים, ועוד.
הממצאים עלו בבדיקת אומדני ביקוש למגורים במגזר החרדי שערכה החטיבה הכלכלית של גיאוקרטוגרפיה בראשות ד"ר רינה דגני. יצויין כי בבדיקה השוואתית, ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם תחזית מגמות שערכה ד"ר דגני בנושא תכנון מגורים למגזר החרדי עוד בשנת 2000 למשרד הבינוי והשיכון.
דגני מדגישה כי יש חשיבות לפתח פתרונות מגורים לאוכלוסייה החרדית ביישובים גדולים, אפילו בסדר גודל של מודיעין עילית, שבהם ניתן לייצר תשתית מקומית של מקורות תעסוקה. "שיעור האוכלוסייה החרדית הנכנסת למעגל העבודה הולך וגדל הן בקרב נשים והן בקרב גברים", אומרת דגני. "כמו כן מאחר ורמת המינוע שלהם נמוכה בהשוואה לציבור חילוני, חשוב ל"הביא את העבודה אליהם" ולספק להם אמצעי ניידות ותחבורה נגישים, זאת מלבד השירותים הקהילתיים ´הרגילים´ האופייניים לכל שכונה חרדית (בית כנסת, גני ילדים, מקווה, וכד´).
במכון גיאוקרטוגרפיה מסבירים כי מצוקת הדיור במגזר החרדי היא פצצת זמן שמימדיה הולכים ומחריפים ולכן דרושה התייחסות מיידית של מקבלי ההחלטות עם פתרונות קונקרטיים.
קושי נוסף
על-פי בדיקת המכון עולה, כי ביטול פרוייקט המגורים בן 1,100 דירות שהיה אמור להיבנות בשכונת מתיתיהו במודיעין עילית רק החריף את מצוקת הדיור במגזר החרדי שעדיין לא זכתה לפתרון מערכתי, כך עולה מבדיקה שערך מכון גיאוקרטוגרפיה.
כזכור, בשבוע שעבר החליט משרד הביטחון, בעקבות החלטת בג"צ, למסור לידי תושבי הכפר בילעין 750 דונם שלטענתם הופקעו מהם, ולכן יתוכנן תוואי חדש לגדר ההפרדה. התוצאה הישירה של החלטת משרד הביטחון היא ביטול התוכנית לבניית פרוייקט מגורים בן כ-1,100 יחידות דיור בשכונת מתיתיהו שבמודיעין עילית, עבור הציבור החרדי. "הדבר צפוי להחריף את מצוקת הדיור הקיימת במגזר החרדי שעדיין לא זכתה לפתרון מערכתי", אומרת ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה.