את הסיפור שתקראו בשורות הבאות, סיפר אחד מפעילי ארגוני התשובה הגדולים לאנשי ´ברית יוסף יצחק´.
"לפני חג הפסח תשס"ג, חלקתי מצה שמורה ליהודים שלא שומרים תורה ובין השאר הגעתי למוסך ידוע ברחובות ששייך לבני זוג מסורתיים שהיה לי קשר ארוך איתם.
"למוסך קראו ‘אמיר’ על שם בנם החמש-עשרה. לא שאמיר נפטר. חס וחלילה. מתברר שאמיר - כבר נער כבן 15 אבל מגיל צעיר הוא הפסיק להתפתח ונראה כילד בן שמונה.
"אביו אמר לי כשדמעות מציפות את עיניו, ´לכולנו יש עגמת נפש רבה מכך, אבל הוא סובל מזה ביתר שאת. הוא הפך לנער שקט ומופנם בצורה חריפה. אצל מי לא היינו? הלכנו לטובי הרופאים ולגדולי הרבנים והמקובלים - אך ללא הועיל´.
"לא עזרו כל הרופאים אליהם הלכו, לא עזרו כל הצילומים והבדיקות הרבות והמסובכות שנעשו לילד. הילד לא גבה עוד. הגרוע מכל, אף אחד לא יכל לומר מדוע נותר הנער נמוך כילד קטן. חבריו של אמיר קיבלו את מצבו בתגובות מעורבות. היו מהם שהבינו לליבו וסייעו לו להתגבר, היו שהתעלמו ממנו, אבל היו גם כאלה שלא חמלו עליו ולעגו לו.
"אמיר שנסע ממרכז רפואי למשנהו, כבר היה במצב רוח נפול. הלעג של חבריו שבר אותו לחלוטין. ההורים היו אובדי עצות, והפילו תחינה שאמצא מזור לבעיית בנם.
"אחרי סיפור כזה, הלכתי לשאול בעצתו של אחד מגדולי ישראל שליט"א. למותר לציין כי כבר למחרת סיפרתי להם את אשר אמר לי אותו גדול. הסברתי להם כי עליהם לקבל על עצמם מצווה או הנהגה טובה ולנסות לשחזר את ימי חייהם לראות היכן פגעו או עלבו במישהו.
"לרגע אפילו לא העליתי בדעתי שיכול להיות שיש לסיפור הזה קשר כלשהו עם ´ברית מילה´. אבל, יום לאחר שהייתי אצל אותו גדול, יצא לי לפגוש במוהל מומחה מארגון "ברית יוסף יצחק" וסיפרתי לו את הסיפור העצוב. ידידי המוהל, ביקש ממני לברר מייד האם הילד נימול כהלכה. תגובתי הטבעית הייתה שהיות ומדובר באנשים מסורתיים אין שום סיבה שלא יהיה כך. אך, לאחר הפצרותיו הרבות של המוהל, החלטתי שאכנס אליהם ואשאל אותם את השאלה הזו למרות המבוכה הרבה.
"כמה ימים אחר כך הגעתי למוסך. האב ורעייתו קיבלו אותי במאור פנים. לא ידעתי כיצד לפתוח בדברים, לבסוף אזרתי ושאלתי בקשר לברית המילה של בנם. ´מי היה המוהל של הבן?’ שאלתי בהיסוס. האב השפיל מבט. אשתו הביטה בו, כמו מחכה שהוא יענה. הבחנתי במבוכה ואמרתי: ‘אולי שכחת מי המוהל?’, האב התעשת והשיב בשלילה. כאן באה רעייתו לעזרה, ´איך זה אירע לנו גם אני לא יודעת, אבל מי שמל אותו היה רופא ולא מוהל? כעת הכל מובן’, אמרתי. ‘אולי הרופא מל שלא על פי ההלכה?!’ זרקתי לחלל החדר.
"את סופו של הסיפור אתם כבר יודעים. ´ברית יוסף יצחק´ ביצעו את הברית בנער האומלל, שנראה כילד בן שמונה, לאחר מסע שכנועים שארך חודשים. וראו זה פלא, זמן קצר אח"כ החל הילד לגבוה. אני לא ידעתי מכך שכן חלפו חמשה חודשים עד שהזדמן לי לשוב ולפקוד את המוסך. כשנכנסתי למוסך, ושאלתי בשלומו של האב, הייתה תשובתו: אמירי שלנו גבוה היום הרבה יותר ממך"...