אלפים השתתפו היום (שלישי) בהלוויתם של שני האחים למשפחת יניב - הלל מנחם ויגל יעקב הי"ד שנטבחו אמש (ראשון) ביישוב חווארה בשומרון.
הלל ויגל היו בדרכם לישיבותיהם לאחר שחזרו ב'שבת חופשית' בה שבתו עם משפחתם, בפעם האחרונה, במקום מגוריהם בהר ברכה בשומרון. מחבל עם נשק וידא את יהדותם בעת שחלפו בחווארה וריסס אותם מטווח קצר.
בני משפחתם ביקשו משר הביטחון יואב גלנט (הליכוד) כי האחים ייטמנו שניהם בחלקה הצבאית בהר הרצל ובקשתם אושרה על ידי השר.
אלפים רבים הגיעו להשתתף בהלוויה המזעזעת. חברי הנרצחים, חברי הוריהם ואחיהם, מכרים ועוד אלפים רבים שבאו לחלוק כבוד אחרון לשני האחים שנרצחו בדם קר ביושבם במכוניתם זה לצד זה.
ההורים, שלום ואסתי יניב, נשאו הספד משותף על בניהם, ואמרו: ''על שני בניי אני בוכיה. הלל ויגל, עם שלם הולך אחריכם. הייתה בכם תורת ארץ ישראל ואהבת הארץ.
"הלל אהוב שלנו עם לב זהב ורגיש ואוהב. כל מי שצריך עזרה אתה היית שם. רעות שכזאת לעולם לא תיתן לליבנו לשכוח. איזה חברים הייתם, כמה פשטות. מי ידביק אותנו חזרה? גליתם למקום תורה וחזרתם כלפידים.
"היינו ועודנו הורים גאים - והפירות שיצאו מהאילן מתוקים. כמה שמחה הייתה בשמות שלכם, ועכשיו המוות עלה בחלוננו. הקב"ה אנחנו אוהבים אותך ואפילו בהסתרה. מהר גריזים עליתם השמיימה ובאתם ונטמנתם בירושלים. אנו בירושלים של מטה ואתם בירושלים של מעלה''.
''אלוקים, אתה יודע איך כותבים הספד? אני לא", ספדה רחל יניב לשני אחיה. "מי שמכיר יודע שהם לא הפסיקו להציק לי, ולשגע אותי - מתוך אהבה. הם לא היו שלמים, אבל הכי מושלמים בשבילי. מה הייתי נותנת בשביל עוד שיחת טלפון או קפה מוקצף או מנת שווארמה ונסיעה לשומרונים לקנות גלידה לשבת? הנה אני כאן, כנראה אני אתחתן ראשונה - כמו שצחקת עלי תמיד. מי יעשה איתי ארוחות במוצ"ש? יהיה לי משעמם בלעדיכם, אני אוהבת באמת ומתגעגעת''.
הסבים של הלל ויגל ספדו להם. גם כן במסע הלוויה. "לפני חודש וחצי חגגתי את יום הולדתי ה-70, ואמרתי תודה רבה שהגעתי ליום הזה" פתח הסבא הרב שבתי נאומברג. "היום אני צריך לקבור שני נכדים אהובים. סבתא מרים תמיד אמרה שאתם צריכים לשיר בבית המקדש, עכשיו הלל ויגל שרים בבית המקדש של מעלה. ידוע שלחופה של האדם מגיעים גם הדורות הקודמים. היום, כשהלל ויגל עולים לשמיים, הדורות הקודמים באים ונמצאים פה".
נאומברג הוסיף: "אמרתי אתמול ששני הקדושים האלה נהרגו על קידוש השם. אני נותן מכאן כוחות לשלום ואסתי שצריכים לעבור את המסע הזה מהיום. רק תראו את כל מי שבא לכאן כדי לתת את הכבוד לשני הקדושים האלה".
גם הסב מצד האב, הרב שמואל יניב, ספד להם: "אנחנו עם של חמלה, אני מודה באשמה. נישאר כך. גם כאשר יהיו רשעים לא נגיד על כל האדם שהוא לא נברא בצלם אלוקים. לא נרפה, יבואו מכל העולם יהודים וימלאו את כל יהודה ושומרון".
"אחנו מיוסרים ממש. הלב שלנו ימשיך לראות את האור של הגאון מווילנא והאור של משה רבנו" הוסיף הסב. "אנחנו נוסיף קדושה על קדושה חמלה על חמלה מסירות נפש על מסירות נפש. אנחנו נביא את הגאולה. מי היה מאמין כשהגאון מווילנא אמר נעלה לארץ ישראל עם 511 תלמידים. מי היה מאמין שבשנת 1922, רוסיה ואמריקה צרפת ואנגליה ואיטליה ועוד מדינות רבות יאמרו שכל ארץ ישראל שייכת רק לעם היהודי. וזה מה שכתוב גם בקוראן. חבל שלא מרבים לצטט את זה".
הסבא יניב הוסיף בדברי תקווה: "יבוא יום ויהודים ימלאו את כל יהודה ושומרון. מיליונים יבואו לכאן. ברכה הם נושאים. זה השם הר ברכה. אנחנו נמשיך להאמין בתורה וזה יהיה הכוח שלנו".
ראש ישיבת ההסדר קריית שמונה, הרב אריאל ברקאי, ישיבתו של הלל יניב הי"ד, אמר בהספדו: "הלל רק בשבוע שעבר הגיע לישיבה לקראת החזרה שלו ללימוד התורה עם כזו שמחה. עלה לתורה בראש חודש. כה מתאים שעלה בראש חודש בו מרבין בשמחה. הישיבה שרה לו "ושבו בנים לגבולם" לתורה שכה אהב.
"אתמול אמרתי אחרי ששמעתי את דבריה של אסתר האם: "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים", וה' מבטיח לרחל "מנעי קולך מבכי... ושבו בנים לגבולם". הלל ויגל, לבתיכם, לישיבה כבר לא תשובו. אך את החיות שלכם, ושלך הלל לא ניתן לגדוע. החיים שלכם היא השיבה שלנו לארצנו, זו הגאולה שלנו. הלל, הרגשתי בך משהו מורם. הרב קוק מסביר על יורדי הים שהם יודעים לדלות את מה שאנשים לא מצליחים. הלל, אתה הבאת איתך את הדברים הגנוזים הללו. תעלו למעלה ותהיו מליצי יושר על כולם".
ראש ישיבת ההסדר גבעת אולגה, הרב אפרים ג'יאמי, ישיבתו של יגל יניב הי"ד, אמר בהספדו: "הדם של הלל ושל יגל אחד. דמים בדמים נגעו. אתם עוברים מישיבה של מטה לישיבה של מעלה. אנחנו יוצאים מפרשת תרומה שם נאמר ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם. האלשיך אומר שהחוץ שלו הוא זהב וכסף והתוך שלו הוא אהבה. מי יותר מתאים לבנות את המקדש של מעלה מאשר אתה, יגל, שכולך אהבה?! יגל אהב לכולם, לחברים, לתלמידים ועד התושבים בגבעת אולגה. חיפשת משימות גדולות להיטיב עם עם ישראל.
"'יגל ליבי בישועתך' ואיך נגיל עכשיו? ממך, מהכוחות שלימדת אותנו. אנחנו בדרך לפרשת זכור, לזכור את מי שאנחנו. כולנו משפחה אחת וכשהיא מקבלת מכות היא מתחזקת ומתאחדת. אנחנו מתחזקים מהמשפחה שלך יכל ומקבלים אמונה. אנחנו מבינים את המקור לחסדים ולכלל שנמצא בתוכך. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים יחד עם אחיך האהוב".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעבר בזירת הפיגוע דקות ספורות לפני שאירע, הספיד את האחים: "הדור כולו צריך לברך את ברכת ברוך דיין האמת. הצדיקים מכפרים בלא משפטם הפרטי אלא בדין האמת".
"אנחנו יודעים שכשיהודים מתים על היותם יהודים זה קידוש ה' גדול" הוסיף סמוטריץ'. "אנחנו צריכים להרבות בקידוש ה' מתוך הכפרה הזו, להמשיך לבנות את ארץ ישראל, להיאחז בה, לשאת את שם ה' בגאון. לבנות עוד שכונות וישובים".
סמוטריץ' הוסיף לדבר ולגבות את כוחות הביטחון הפועלים באחת מהגזרות הקשות בשומרון: "אנחנו מחזקים מכאן ומודים לחיילי צה"ל ומפקדם ומבקשים תרבו בקידוש ה'. תכו את אויבנו מנה אחת אפיים, תעזרו לנו ליישב את הארץ".
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, ספד לאחים: "הלל מנחם ויגל יעקב, האחים הנאהבים והנעימים שבחייהם ובמותם לא נפרדו, מדינת ישראל ועם ישראל כולו מזועזעים וכואבים. נפלתם במערכה הכבדה על ארץ ישראל, ברצח שפל וברברי, בדרככם ללימוד תורה, מהישוב הנפלא הר ברכה בו גדלתם, אל הישיבות שכל כך אהבתם".
דגן הוסיף ותקף את התנהלות הממשלה: "אדוני ראש הממשלה, אדוני שר הביטחון, כל שרי הממשלה, אני יודע שאתם שומעים אותנו, אנו דורשים לשנות את התפיסה! לא עוד הכלה, לגדוע את שורשי הטרור! אנחנו דורשים לאסוף את הנשק שמסתובב בכל השומרון. לעצור את התנועה ולהחזיר את המחסומים. 'לא תעמוד על דם רעך'. אנו דורשים להפסיק עם "מחוות" בנוסח אוסלו שעולות בדם יהודי בחווארה, בירושלים ובכל הארץ".
דגן חזר למשפחות וניחם את ההורים: "משפחת יניב האהובה, הרב שלום ואסתי, רחל, צור, קמה – נהיה אתכם תמיד, נחבק אתכם, נכאב אתכם ונשתדל לחזק בכל כוחנו. הקב"ה ישלח לכם כוחות ונאסוף יחד את השברים".
"הקב"ה ישלח כוחות לישוב הר ברכה הבונים והחלוצים בלב השומרון המגשימים באהבה ובעוז את החזון הציוני לבנות עיר ואם בשומרון. נבנה עוד יותר את הר ברכה, את השומרון ואת כל ארץ ישראל" סיים דגן את נאומו - הספדו.
עם סיומה של ההלוויה, אירע אירוע לא נעים במיוחד לשר הביטחון גלנט, כאשר ספג קריאות מחאה מחלק מהמלווים שזעמו על פינוי המאחז אביתר בשעה שהלווית הנרצחים החלה. גלנט לא הגיב.
