לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שיצוין השבוע, קיימה היום (שלישי) ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) ישיבה וסיור ב-"יד ושם". יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, מצויין בעולם ב-27 בינואר, תאריך בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים על ידי הצבא הרוסי. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1 בנובמבר 2005.
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "האתגר הגדול ביותר שיש כיום הוא להנגיש את זיכרון השואה לדור הצעיר. האחריות מוטלת על כתפינו להנציח ולזכור את השואה ולגרום לכך שהיא לא תחזור על עצמה".
ח"כ פורר התייחס לשימוש בסמלים נאצים במהלך ההפגנות דבר שאינו אסור בינתיים על פי החוק בישראל בניגוד למדינות רבות: "אנחנו רואים בישראל זילות בשימוש בסמלים נאצים. שימוש בסמלים האלה מכל הצדדים של הקשת הפוליטית הוא פסול. אניח היום על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שתאסור שימוש בסמלים נאצים. צריך להמשיך ולתמוך במאבק נגד אנטישמיות ברחבי העולם. אנחנו רואים את האנטישמיות מרימה ראש ברחבי העולם וזה מטריד מאוד".
במהלך הישיבה שהתקיימה ב-"יד ושם" משרד החינוך הביע תקווה כי המשבר הדיפלומטי עם פולין יסתיים בקרוב ומשלחות הנוער והתלמידים יחזרו למסעות המסורתיים במחנות ההשמדה. דודי שוקף, מנהל מרכז הדרכה ארצי למסעות לפולין במשרד החינוך: "אנחנו ערוכים להחזרת המשלחות לפולין. תאריך היעד שלנו לחזרת המשלחות הוא סביב אירועי 80 שנה למרד גטו וורשה. מקווים שהמשבר עם פולין ייפתר ברמה הדיפלומטית בזמן הקרוב".
במהלך שנת 2022 ביקרו ב-"יד ושם" 255,620 תיירים מחו"ל. בנוסף לכך, בשנה החולפת עברו ב-"יד ושם" 70,632 תלמידים, 65,971 סטודנטים ואנשי מנהיגות צעירה, 70,622 אנשי כוחות הביטחון, 6,314 מורים ו- 82,466 מבקרים ישראלים מהקהל הרחב.
צביקה פייראיזן, מנכ"ל "יד ושם" אמר לחברי הוועדה: "אנחנו מזהים שיש עלייה בכמות הבקשות לארכיון שלנו לצורך קבלת מסמכים שמעידים על זהות יהודית שיאפשרו לבעליהם לעלות לישראל לפי חוק השבות. בשנה החולפת יצרנו קשר עם בני המשפחות של חסידי אומות העולם שנמצאים בקו הלחימה באוקראינה, הצענו להם למצוא מקלט בישראל".
לפי הנתונים של הרשות לזכויות ניצולי השואה, כיום חיים בישראל כ-150,600 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה. גילם הממוצע של הניצולים עומד על 87.5 שנים. 63% מהניצולים ילידי אירופה - 55,300 ילידי בריה"מ לשעבר, 17,100 ילידי רומניה, 7,800 ילידי פולין, 4,100 ילידי בולגריה, 2,100 ילידי הונגריה ו-2,000 ילידי גרמניה. 37% מהניצולים ילידי אסיה וצפון אפריקה - 28,300 ילידי מרוקו ואלג'יריה שסבלו מהתנכלויות אנטישמיות ומגזירות משטר וישי. 16,500 ילידי עיראק שנחשפו לפרעות הפארהוד בבגדד ב-1941, כ-10,200 ילידי תוניסיה ולוב שסבלו מחוקי הגזע ונשלחו למחנות עבודה.