בר לב: תוקם ועדת בדיקה ממשלתית; בנט: 'דברים חמורים'

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, הודיע הבוקר (שני) כי החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקור את התנהלות המשטרה בפרשת האזנות הסתר. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי "לא נותיר את זה בלי מענה. קרו פה לכאורה דברים חמורים מאוד".

ל'כיכר השבת' נודע כי השר בר לב יבקש משר המשפטים גדעון סער להקנות לוועדת הבדיקה הממשלתית סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית.

השר הוסיף, "מתוך העדויות העולות, מסתמן שהכשלים, באם היו, היו תחת מפכ"לים קודמים, תחת שרים לביטחון פנים קודמים ותחת ממשלות קודמות. אני מישיר מבט אליכם, אזרחי ישראל ומתחייב לכם - ועדת הבדיקה תבדוק לעומק ולרוחב את כל הטענות.

"במשמרת שלי המחדלים הללו לא יקרו – המשטרה נמצאת תחת האחריות שלי ובסמכות שלי ואני אוודא שאם הייתה פגיעה בדמוקרטיה שקרתה בשנים הקודמות, אוקיע אותה ולא אתן לה לקרות".

השר בר-לב הוסיף ואמר כי "ועדת הבדיקה הממשלתית שאני מקים לסוגיית השימוש בטכנולוגיות המעקב על ידי כלל גופי מערכת אכיפת החוק, תהיה בראשות שופט בדימוס, אבקש משר המשפטים להביא לאישור הממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לה יוקנו הסמכויות העיקריות של ועדת חקירה ממלכתית לעניין זימון עדים, חקירתם באזהרה ותפיסת מסמכים. תהא רמת בכירותם של המזומנים באותם ימים אשר תהא – מהדרג המדיני, ממערכת המשפט, או ממשטרת ישראל".

ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר כי "הדברים שהתפרסמו, אם הם נכונים, חמורים מאוד. הכלי הזה (פגסוס), וכלים דומים, הם כלים חשובים מאוד במאבק נגד הטרור וגם במאבק נגד פשיעה חמורה, אבל הם לא נועדו ל'פישינג' רחב בקרב אזרחי ישראל או בקרב אנשי ציבור במדינת ישראל, ולכן אנחנו צריכים להבין בדיוק מה קרה.

"כרגע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמית מררי, בודקת ברמה נקודתית ומהירה את הדברים. בעוד זמן קצר הממשלה תמנה גם יועמ"שית חדשה, והייתי אומר שזה יתרון שהיא לא מתוך המערכת. היא לא הייתה בשנים המדוברות בתוך המערכת, ולכן אני מניח שאחרי שהיא תתמנה נשב ונתייעץ, נבין איך התמונה נראית ולא נשאיר את הציבור בלי מענה. אנחנו מבינים את חומרת העניין.

"כמו שאמרתי, לא נותיר את זה בלי מענה. קרו פה לכאורה דברים חמורים מאוד. נחכה עוד כמה שעות, נתייעץ עם השרים המדוברים ועם היועמ"שית החדשה".

מוקדם יותר קרא מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי להקים ועדת בדיקה חיצונית. "לאור הפרסומים האחרונים בדבר הפעלת מערכות טכנולוגיות במשטרת ישראל בשנים שקדמו לכניסתי לתפקיד, פניתי לשר לביטחון פנים וביקשתי שיורה על הקמת ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה בראשות שופט, שתיבחן את הנושא על כל היבטיו וזאת על מנת להשיב את אמון הציבור במשטרת ישראל מחד ולהסדיר את השימוש בטכנולוגיות במשטרת ישראל מאידך. ככל שתמצא הוועדה אי סדרים וכשלים הם יטופלו בהתאם לחוק".

היקף הריגול המשטרתי שבוצע, לפי הפרסומים, כלפי עשרות אזרחים, במה שלכאורה נראה כמו פעולה שיטתית פרועה, כפי שנחשף הבוקר (שני) ב'כלכליסט' - מסעיר את המדינה. חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה, לצד אנשי ציבור בולטים ועיתונאים, קוראים להקמת וועדת חקירה ממלכתית בנושא.

דובר המשטרה אלי לוי התייחס הבוקר, בראיון לרדיו 103FM, לממצאים המטרידים וניסה להדוף את הביקורת. "אנחנו שקופים לכל בדיקה", אמר. לדבריו, "עד רגע זה לא נפל פגם בעבודת המשטרה". לוי הוסיף: "חבל שנעשה עוול לקצינים, שוטרים וחוקרים עתירי זכויות. איש במשטרה לא מוטרד מהפרסומים".

אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר שלפי הדיווחים נמנה עם האזרחים שכלפיהם הופעלה תכנית הריגול, הגיב לפרסום ואמר: "אשכרה זה קרה גם לי. באמת שאני בהלם. מסתבר שאין שום חשיבות לשטויות האלה, 'כן מעורב בפוליטיקה, לא מעורב', וזה יקרה גם לכם".

גם שי באב"ד, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, שנכלל ברשימת השמות, התייחס הבוקר לדיווח. "שמעתי על זה, עדיין לא ראיתי את הדברים", אמר לגל"צ. "לא חשדתי (שעוקבים אחריי), אין לי מושג, שמץ של מושג. אני חושב שאם הדבר הזה אכן קרה, זה יום עצוב לדמוקרטיה הישראלית, אני חושב שזו פגיעה מאוד חמורה בזכויות הפרט. זה לא נעשה על ידיעתי, אף אחד לא פנה אליי".

כזכור, על פי החשיפה, בין המודבקים בתוכנת הריגול פגסוס של NSO, היו מנכ"לי משרדי ממשלה דוגמת קרן טרנר, שי באב"ד ואמי פלמור, פעילי מחאות הנכים ויוצאי אתיופיה כמו גם במכשיריהם של מתנחלים סמוך לפינוי מאחזים, ראשי הערים מרים פיירברג מנתניה, יורם שמעון ממבשרת ציון, יעקב פרץ מקריית אתא ומוטי ששון מחולון. כמו כן נעשתה שימוש בתוכנת הריגול גם כנגד נחקרים בתיק 4000 כאיריס אלוביץ ומנכ"לי משרד התקשורת שלמה פילבר ואבי ברגר ומנכ"לי בזק סטלה הנדלר ודודו מזרחי. כמו כן המשטרה עשתה שימוש בפגסוס גם כנגד עיתונאים רבים מוואלה.

קרבנות נוספים של התנהלות המשטרה היו גם מקורבים לנתניהו דוגמת טופז לוק ויונתן אוריך ואפילו בנו אבנר שבמשטרה יצטרכו לתת הסברים טובים מאד מדוע ריגלו אחריו.

על פי הידוע, פגסוס שאבה ממכשירי הסלולר מידע ללא הגבלה. לפעמים הוא נשאר בפורמט דיגיטלי, לעתים הודפס ותויק ב"תיק מטרה" בו הופיעו כל הסודות הפרטיים, מידע כלכלי, אישי וחברתי של הקרבן, הכל היה בידי המשטרה ללא צו בית משפט וללא סיבה מוצדקת לכך.

המשטרה אף הפעילה חיסיון על מקור המידע וטענה כביכול המידע הגיע לידה ממקור חד פעמי או מידע אגבי כשהמשטרה מסתירה את הפעלת התוכנה. לעתים לאחר שהמשטרה מצאה מידע שלדעתה אמור להביא לפתיחת חקירה, היא פעלה לבקשת צווים בדיעבד, כאשר החוקרים כבר יודעים מה ימצאו, דבר פסול ומנוגד לחוק.

מהמשטרה נמסר לכלכליסט: "אנחנו משתפים פעולה עם צוות הבדיקה של היועץ המשפטי לממשלה".