אין הרבה חשיפות עיתונאיות שניתן לומר שטלטלו מדינה שלמה, בטח לא מדינה כישראל, רווית החדשות, אבל סערת הריגול המשטרתי, שהביא לידיעת הציבור העיתונאי תומר גנון מ'כלכליסט', מערערת את קרקע כולנו.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, דמות ממלכתית ולא ביצועית, הבין שחייב להתייחס; מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, הפסיק לנסות להסתיר את האמת וקורא להקמת ועדת בדיקה בלתי תלויה; ומלבדם גם שרים וחברי כנסת רבים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, בהם שרת הפנים איילת שקד מימינה, שר התפוצות נחמן שי מהעבודה, שרת החדשנות אורית פרקש הכהן מכחול לבן ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'.
אבל דווקא בבוקר זה, כשישנה אחדות דעים על הצורך בתיקון תרבות המשטרה, ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, שר המשפטים גדעון סער, האנשים האחראים בימים אלו, אשר אליהם עיני הציבור נשואות, פשוט שותקים. אף מילה. נאדה. בינתיים.
אין דרך להבין התנהלות שכזו, גם אם כל אחד מהם ינאם במהלך היום בנושא, בפתח ישיבות הסיעה.
ראש הממשלה בנט, את הציבור הסערה הזו מטרידה יותר משיחותיך עם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, או שמא יש לומר: מיעוט השיחות. שר החוץ לפיד, אם ניתן לפתוח את הבוקר בציוץ מפרגן לעיתונאי גיא לרר על עבודתו למען בלימת גל ההתייקרויות, ציוץ מוצדק ומכבד כשלעצמו, ניתן לשגר התייחסות לפרשה המטרידה הזו. שר המשפטים סער, אתה אחראי מערכת המשפט בישראל האמור לשמור על הדמוקרטיה מכל משמר, ובסיפור זה היא נפגעה בגסות. השר לביטחון הפנים בר לב, נראה שהוכח גם לך ששווה לחפור בסיפור בזה ולא כדאי "להפסיק להתעסק בו" כפי שאמרת.
נראה שממשלת בנט-לפיד התקרבה היום משמעותית לאישור הקמת ועדת החקירה הממלכתית השלישית בימיה הקצרים, לאחר שב-72 שנות המדינה הוקמו 18 בלבד סך הכל, אך התנהלות בכיריה מעוררת - לכל הפחות - תמיהה.