טוב-ראי בן ה-3 והללי בת ה-9, הם שני קורבנות נוספים בקטל שלא נגמר בכבישי הארץ. הכאב הנוראי מהאסון הזה רק מתעצם נוכח העובדה שבדומה למקרים רבים נוספים, את המוות שלהם, בתאונה הקטלנית בצומת עופרים שבבנימין, היה ניתן למנוע.
בתאונה שאירעה בערב שבת חנוכה, אם המשפחה והאבא נפצעו קשה. כמו כן נהרגו גם שני צעירים פלסטינים, אחמד וזיאד שלש, מהמכפר שקבא. כאשר על-פי חוקרי המשטרה, הרכב הפלסטיני שהגיע מכיוון הכפר שקבא, ביצע פרסה לא חוקית, על קו הפרדה רצוף, מה שגרם לרכב של משפחת מעודד, אשר הגיע מהנתיב הנגדי – להתנגש עם רכבה בדופן של הרכב הפלסטיני.
לנהג הפלסטיני הצעיר, לא היה רישיון והוא נהג ברכב ללא טסט וביטוח, מה שמכונה בערבית - "משטובה". התאונה הקטלנית הזו העלתה שוב לכותרות את תרבות הנהיגה הפלסטינית בה אנו נתקלים ביהודה ושומרון וברכבים המסוכנים בהם חלקם נוהגים. מדובר בכלי רכב - גרוטאות - שהורדו מהכביש ונמכרים לערבים בכמה מאות שקלים ולעתים מדובר גם ברכבים גנובים. ניתן לזהות את הרכבים האלו מאחר והם נוסעים ללא לוחיות זיהוי.
יצאנו לשטח לבדוק - למה לא אוכפים את הסוגיה הזו, שעולה לנו בחיי אדם כל-כך יקרים? מה עושים ראשי המועצות? מה אומרים הערבים עצמם, כאשר על פי הנתונים, אחוז ההרוגים בתאונות דרכים בקרב המגזר הערבי גבוה בעשרות אחוזים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית? וכמובן, היכן היא המשטרה?
לדברי ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, מדובר על מאות או אלפי רכבים כאלו, כאשר לדבריו, "המעבר בין הר חברון לישראל הקטנה הוא פתוח והסיכון הוא מעשי ויומיומי".
מה הפתרון?
"אני מעריך שאם גורמי האכיפה היו עושים פעילות חכמה, ממוקדת וכואבת היו מוציאים מכאן בכל יממה עשרות רכבים".
תושב השומרון, עידו צברי, מי שאף פתח דף פייסבוק בשם "סכנת כביש 505", שלח לי תמונות וסרטונים מתאונה קשה שאירעה לו כתוצאה מעקיפה מסוכנת של נהג פלסטיני.
מה מסוכן דווקא בכביש 505? שאלתי אותו.
"זה לא רק הכבישים מסוכנים, אלו האנשים שנוהגים בהם, ואכן 505 הוא לא היחיד, אבל הוא אמור להיות כביש המשך לכביש 5 הראשי, זאת אומרת מעבר לאנשים שנכנסים לאריאל, כל כביש 5 מתנקז לכביש הזה שמהווה מעבר של כל תושבי השומרון המזרחי (כפר תפוח, מגדלים, וכל גב ההר) ותושבי בנימין (עלי, שילה, בית אל וכו') אל המרכז".
"בכביש הזה", הוא אומר, "יש נתיב אחד לכל כיוון ללא הפרדה. המון משאיות שגורמות לפקקים וכך בני דודינו כל הזמן עוקפים עקיפות מאוד מסוכנות בקו לבן רצוף ללא שדה ראייה ראוי. ישנם שני צמתים הצמודים אחד לשני באמצע ירידה מבלי אזהרה. וכמובן אכיפה מזערית ממש של המשטרה, וגם זה רק בקצה הכביש ולא לאורך הכביש. תמיד יש תאונות שם. לא מזמן מישהי מהישוב כפר תפוח איבדה את התינוק שלה בתאונה בצומת שם. היא הייתה בהיריון חודש 9 לקראת לידה".
לדבריו, "כל התנאים הנ"ל מובילים לאסון. יש הרגשה שכל הזמן מורחים אותנו ולא מעניין אותם כמה אנשים מקפחים את חייהם בכביש הזה. במיוחד שלפי הבנתי, באה שרת התחבורה החדשה ובכלל הורידה את המשך כביש 5 עד צומת תפוח מהפרק, יותר חשוב לה תחנות רכבת בנצרת".
ירדנו לשטח
יצאתי ממודיעין עילית, נסעתי לאורך הכבישים. האמת שזו הייתה שעת בוקר, מעט מאוד תנועה ובכבישים המרכזיים לא נתקלתי ב"משטובים", אך כמה דקות נסיעה הספיקו לי להרגיש את האלימות. רכב עם לוחית זיהוי ירוקה נצמד אלי וגרם לי לזוז לשולים על מנת לאפשר לו לעקוף. זה השלב שנכנסתי לכפר, היכן שיש כאלו שמסכנים את עצמם ומתקנים את הרכבים בזול. שם פגשתי נער הנוהג ברכב ללא לוחית זיהוי, הוא לא הסכים שאצלם או אקליט אותו, אך שוחחנו במוסך.
תגיד יוסוף, שמעת על התאונה ביום שישי?
"כן שמעתי".
ומה אתה אומר על זה?
"ואללה מכתוב".
מכתוב?
"כן. הכל מן אלה. אין מה לעשות"
ואתה לא חושב שזה בגלל הנהיגה מסוכנת?
"וןאללה לא יודע, לא חושב. אנחנו יודעים לנהוג טוב. מגיל 15 אני נוהג, אנחנו נוהגים כמו שצריך, אבל וואלה אולי עשו טעות".
זו טעות שיכלה להימנע, זו טעות שעלתה בחיים שלהם ובחיים של משפחה שלמה, אתה קורא לזה טעות?
"אני לא יודע".
אתה לא חושב שזה מסוכן לנהוג ברכב כזה, כמו שאתה נוהג?
"לא מסוכן, הרכב בסדר, רק אין את המספר, אבל הברקסים חזק, הכל טוב. יותר מרכב חדש".
למה הצעירים כאן נוסעים ככה?
"לא כולם ככה יש מג'נונים, לא לומדים כל היום, עובדים, אז הם לא בסדר בראש, אני נוסע פיקס. אני יש לי אח היה בתאונה".
מה קרה?
"שכן שלי לא ראה אותו ופגע בו".
ומה קרה לו?
"הוא לא בסדר עכשיו בראש".
ומה עשו לפוגע?
"שילם".
בשלב הזה, צעיר נוסף - אבי (כך הוא מכנה את עצמו) מצטרף לשיחה.
"אני יגיד לך, אצלנו לא חושבים הרבה. יענו נוסעים ככה כי לא חושבים".
למה לא חושבים?
"תשמע, אנחנו כאן אין עבודה, אין הרבה מה לעשות אז קצת עושים דאווינים, בלגן".
אני מבין את זה שאתה יעני מסכן אז אתה משתולל, אבל מי שמשלם את המחיר זה אתה. אתה יודע שהערבים נהרגים פי שלוש מהיהודים בתאונות?
"לא ידעתי, זה חבל".
פניתי גם לסמי, אחד הקבלנים המוכרים במודיעין עילית שמתגורר ברנטיס.
מה אתה אומר על התאונה הקשה?
"אני חושב שצריך להרביץ לאבא של מי שנסע ברכב. זה היה ילד שנסע ומי שאשם בזה זה אבא שלו. אני יש לי ילד בן 8 רק כשהוא יהיה בן 18 אני שולח אותו לרמאללה לעשות טסט".
אבל דיברתי עם נער כזה והוא אמר לי 'מכתוב'...
"זה לא בסדר זה. זה לא בסדר". הוא התעצבן, "זה לא כתוב. הוא (אלוקים. מ"מ) לא אמר לך לנהוג ככה. זה לא בסדר. הוא אמר לך תנהג בסדר. אם קורה לך משהו זה אתה הבעיה".
למה יש לכם כל כך הרבה רכבים כאלו?
"המשטרה הפלסטינית לא נכנסת לרנטיס. גם לא משטרה שלכם. אולי קצת הצבא, אולי כל כמה שנים. אז באים כל כמה זמן ולוקחים את המשטוב, אבל למי הם לוקחים? רק לזקנים, למי שצריך בשדה. לא למי שעושה בלגן, לצעירים. המשטרה הגיעה לכפר לפני 3 חודשים, מתוך ארבע מאות משטוב לקחו רק מאה, ממי שצריך את האוטו.
"גם לי יש משטוב בכפר, אבל בחיים שלי לא נסעתי על הכביש ואם אני צריך ללכת לשוקבא, לזיתים לאדמה, הולך לאט ולא בכביש".
אם היו אומרים לך שיותר מידי הרוגים צריך לעשות סדר? אתה תסכים לוותר על המשטובה שלך?
"לא ככה, אני אין לי כסף לקנות אוטו. כמה עולה אצלכם רכב שנוסע בסדר? עשר אלף. אצלינו על הרכב הכי דפוק לוקחים שלוש מאות אחוז מס. אני משלם על מאזדה 343 - שישים אלף".
מה? אני רואה ג'יפים ורכבי פאר בשטחים?
"לא לא, זה רק מי יש לו כסף. אבל חצי מהאנשים לא יכולים. אי אפשר לקנות רכב שנוסע בחמש אלף שקל, אולי רק גלגל".
איך אומרים, משטוב או משטובה?
"משטוב - הרבה מכוניות. משטובה - אחד".
מאיפה יש לכם את המשטובים האלו?
"מהארץ. קונים יענו לחלקים ואז נוסעים. אתה יודע כמה משטובים נכנסים כל יום אצלינו לכפר?".
כמה?
"אולי עשרים אולי שלושים. וזה רק אצלנו. מה עם שוקבה, דיר קדיס, נעלין, קיביה וזה רק כאן. ואללה במחסום לא מסתכלים.
בעקבות שיחות אלו פניתי לדובר המשטרה, וקיימתי שיחה משותפת עם שבתי גרברציק ועם רב פקד אליהו גליל קצין הבוחנים של מחוז ש"י.
תחילה הם מבהירים כי "בשונה ממה שהתפרסם, לא היה משטוב. מדובר על נהיגה פרועה, אי ציות לקו הפרדה רצוף. זה הגורם האנושי שגרם לקטל. נהג צעיר ללא רישיון".
ומה אתם עושים בנוגע לנהיגה הפראית הזו?
"אנחנו מודעים וערים לתופעה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. נכנסנו ביתר שאת לאכיפה מוגברת. אנשים לא יודעים אבל אנחנו פותחים תיק פלילי בכל מקרה שכזה. אנחנו לא משחררים את הנהגים, בגלל שלפעמים יש בעיה שאין כתובת, או שהוא יתעלם מהדוחות. אנחנו לא משחררים מיד, אנחנו משתמשים בסנקציות של ערבות והבאה לדין בכדי שתהיה הרתעה. יש יד קשה בנושא".
בנושא המשטובות, הם אומרים כי "מפקד המחוז וקצין אגף התנועה עובדים קשה בנושא. רק בשנה האחרונה תפסנו 900 רכבים לא תקינים ומתוכם 750 כבר הושמדו, ועוד 150 בהליך משפטי. זה תהליך כי אי אפשר ישר להשמיד, זה צריך להגיע לפני שופט ולתת זכות ערעור".
"כל יום נכנס לכפר שלנו - רנטיס - 20 משטובים"; מתוך השיחה עם הקבלן סאמי
איפה נתפסו אותם רכבים?
"בנסיעה על הצירים. לתוך הכפרים אנחנו לא נכנסים. בכפרים אתה תמצא המון, בקנה מידה שקשה לי לעמוד. אבל כל מי שיעלה על הציר יטופל. כל מי שעולה לציר ייתפס ויפורק".
ומה עם הכפרים?
"אתה צריך להבין שהריבון בשטחי איו"ש זה הצבא, וכל הפעילות שלנו היא על פי צו אלוף, הכל על פי ההנחיות שלו, גם ההשמדה של הרכבים זה על פיו. לגבי הכניסה לשטחי אי, בעבר היו מבצעים שבוצעו. אני מאמין שעכשיו בעקבות ההד התקשורתי אני מניח שיהיו כניסות פנימה".
אזרח ישראלי שמוכר את הרכב שלו לכפר, עובר על החוק?
"אזרח ישראלי שרוצה להוריד רכב, יש נוהל פירוק והורדה מסודר שהוא צריך לעשות, מול משרד הרישוי. במידה והוא לא עושה את זה הוא מסכן את עצמו, כל עבירת תנועה שתעשה על ידי הרכב תשויך אליו והרכב יכול לשמש לפעילות חבלנית. לכן הוא חייב לעשות בצורה מסודרת מול משרד הרישוי.
"ויש עוד דבר אחד חשוב שחשוב לי להוסיף, בעקבות מספר מקרים שקרו בתקופה האחרונה חשוב שאזרחים ידעו. אם מישהו נתקע לאורך הצירים, שלא ישאיר את הרכב וילך, אלא שידאג לעדכן את המשטרה. אחרת אנחנו גוררים את הרכב והעלויות הם על האזרח. פשוט לעדכן".
מלשכת שרת התחבורה מירב מיכאלי נמסר ל'כיכר השבת' כי "כל תאונה עם נפגעות ונפגעים היא קשה וכואבת. אנחנו עובדות בכל הכח נגד השעון כדי להוציא את התכניות לפועל ובכך לצמצם את מספר הנפגעות והנפגעים בכבישים.
"עם כניסתי לתפקיד, שמתי את מרכיב הבטיחות בדרכים בראש סדר העדיפויות של עבודות התשתית ופיתוח הכבישים, כך שקודם כל יטופלו כבישים מסוכנים מבחינה בטיחותית.
"בחצי שנה האחרונה הוגדל התקציב לטיפול במוקדי סיכון ל-130 מיליון שקלים, לאחר שנים של קיצוצים נרחבים בתחום, והתקציב השנתי המושקע על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים במאבק בתאונות הדרכים מסתכם כיום ב-2.3 מיליארד שקלים. תקציב פיתוח התשתיות נבחן באופן ענייני, תוך קידום מאסיבי של תחבורה ציבורית והסעת המונים והשקעה פחותה בכבישים כחלק משינוי סדרי העדיפויות".
ניסיתי לקבל תשובות מהמנהיגים הערביים. פניתי לח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת ולח"כ וואליד טאהא מרע"מ, ושאלתי אותם: "על פי הדו"ח של הרלב"ד / דו"ח אור ירוק, הערבים מעורבים בתאונות, בעשרות אחוזים יותר מהמגזר הכללי. כמעט אחד מכל שלושה הרוגים מתאונות דרכים בשנה שעברה מגיע מהחברה הערבית בעוד שבאוכלוסייה הם כ-20%. 4,558 נפגעים ערביים, 100 הרוגים ופי 2 ילדים הרוגים ביחס למגזר הכללי, כאשר חלקם של הנהגים הצעירים בתאונות דרכים קטלניות כפול מחלקם בבעלי הרישיונות.
"בנוסף לכך כפי שראינו תופעת הרכבים הלא תקינים / שהורדו מהכביש, גבוהה ומסוכנת. מה ההסבר לזלזול הזה בחיי אדם ומה צריך לעשות?".
לא קיבלנו תשובות.