ארגון זכויות האדם "שורת הדין" עותר הבוקר לבג"צ לשחרר לאלתר את הורי התלמידות מעמנואל אשר נשלחו למאסר, מאחר והחלטת בג"צ המורה על מאסרם ניתנה בחוסר סמכות.
בעתירה, אשר הוגשה נגד משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר נטען, כי בג"צ אינו מוסמך ליתן החלטות וצווים כנגד אנשים פרטיים. חוק יסוד: השפיטה המעגן את סמכויות בג"צ קובע במפורש, כי בג"צ רשאי ליתן צוים כנגד גופים מנהליים בלבד, דהיינו, כנגד רשויות המדינה, רשויות מקומיות, פקידים וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, בתי משפט, בתי דין וגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין, ובתי דין דתיים. עוד קובע חוק היסוד, כי כל סמכות אחרת תוענק לבית המשפט העליון לפי חוק.
החוק לא העניק לבג"צ סמכות לדון אנשים פרטיים או ליתן צוים כנגד אנשים פרטיים, ובג"צ אינו רשאי ליטול לעצמו סמכות שכזו.
על פי הנטען בעתירה, בפסק דינו קבע בג"צ, כי ההורים מסייעים בהפרת פסק הדין ועל כן ניתן להוציא נגדם צוים לפי פקודת בזיון בית משפט. בית המשפט הסתמך על הלכת מוניות לוד. באותו מקרה ניתן צו מניעה כנגד חברות מוניות האוסר עליהן להסיע נוסעים משדה התעופה לוד. מאחר והצו לא נאכף על ידי נהגי המוניות באותן חברות, הוציא בית המשפט המחוזי בפניו התקיים ההליך צו לפי בזיון בית משפט כנגד הנהגים עצמם. ואולם באותו מקרה בית המשפט המחוזי היה מוסמך ליתן צו כנגד אנשים פרטיים במסגרת הליך אזרחי, ועל כן ההחלטה היתה חוקית.
במקרה שלפנינו, בג"צ אינו מוסמך ליתן צו כנגד אנשים פרטיים, שכן החוק לא הסמיכו, גם אם אנשים אלה מסכלים ביצוע פסק דין. הורי התלמידים מעמנואל לא היו צד לעתירה כנגד בית הספר וכנגד משרד החינוך, ולו היתה מוגשת עתירה כנגדם היא היתה נדחית על הסף. פסק הדין שניתן בעתירה לא הופנה כלפי ההורים כלל ולא יכול היה להיות מופנה כלפיהם. לכן גם אכיפת פסק הדין אינה יכולה להיעשות באמצעותם.
לדברי יו"ר שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר: "בג"צ הרחיב את פרשנות החוק המגדיר את סמכויותיו ומתח אותו כמעט עד קצה גבול היכולת. אבל שום פרשנות איננה יכולה להעניק לבג"צ סמכות שהחוק במפורש לא נתן לו. לאנשים פרטיים אין חובה למלא אחר פסק דין שניתן כנגד רשויות המנהל, גם אם מדובר בפסק דין של בית המשפט העליון. אם פסקי הדין של בג"צ אינם מבוצעים, קיימים מנגנונים שונים לאכוף אותם. צו שבג"צ מוציא בחריגה מסמכות איננה אחד מהם".