פרשת הצוללות: אלו כתבי האישום שהוגשו

עיקרי האישומים:

• מיכאל גנור, ששימש סוכן תאגיד טיסנקרופ (Thyssenkrupp AG) בישראל, נאשם בשורת עבירות של הצעות שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות מס שונות וכן בעבירה על חוק המפלגות.
• המשנה לראש המל"ל דאז, תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף מואשם בבקשת שוחד, קבלת שוחד בצוותא ומרמה והפרת אמונים.
• מנהל לשכת רה"מ דאז, דוד שרן מואשם בלקיחת שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון ועבירות על חוק המפלגות.
• יו"ר קרן היסוד לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג מואשם בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס
• איש העסקים תא"ל במיל' שי ברוש מואשם בבקשת שוחד, קבלת שוחד בצוותא והלבנת הון וסיוע לעבירות מס.
• היועץ הפוליטי דאז לשר שטייניץ, רמי טייב מואשם בתיווך לשוחד הלבנת הון וסיוע לעבירות מס
• יועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר נאשם בתיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע לעבירות מס. כן נאשמות ארבע חברות בבעלות גנור בעבירות מס.

במקביל, כאמור, נמסרה הודעה לבאי כוחו של אליעזר מרום, מפקד חיל הים לשעבר שנחשד בקבלת שוחד, ולבאי כוחו של עו"ד דוד שמרון, שנחשד בעבירות הלבנת הון במסגרת פרשייה שאינה קשורה לכלי השיט, כי התקבלו טענותיהם בשימוע ותיקי החקירה בעניינם ייסגרו.

תמצית האישומים:

על פי כתבי האישום, בשנת 2009 ביקש בר יוסף לקדם את מינויו של מיכאל גנור, עימו היה לו קשר אישי על רקע עברם בחיל הים, לתפקיד סוכן תאגיד טיסנקרופ בארץ. גנור בעת ההיא היה איש עסקים בתחום הנדל"ן.

תאגיד טיסנקרופ הוא קונצרן גרמני. במשך השנים, רכשה מדינת ישראל מהתאגיד כלי שיט לצורך שירות מבצעי בחיל הים הישראלי. תפקידו של סוכן התאגיד בישראל הוא לפעול בארץ על מנת לשווק ולקדם את פעילותו של התאגיד בה. במידה והסוכן מתווך בעסקה היוצאת לפועל, הוא זוכה לעמלה הנגזרת משווי העסקה. ככלל, מדובר בעמלות בגובה מיליוני אירו עבור כל עסקה.

לצורך קידום התוכנית למנות את גנור, פעל בר יוסף מול מפקד חיל הים בתקופה זו, אליעזר (צ'ייני) מרום, על מנת לשכנעו לסייע גם כן בקידום המינוי. בשנת 2009 פעלו בר יוסף ומרום, בין היתר מול נציגי המספנה, על מנת לקדם את מינויו של גנור. בין גנור ובר יוסף נרקמה הבנה, ציפייה והסכמה כי משיצמחו לגנור רווחים מעמלות מעסקאות עתידיות בין מדינת ישראל ובין התאגיד, יגמול גנור לבר יוסף. גנור פעל מול מרום על מנת לטעת בו ציפיה כי משיצמחו לו רווחים כאמור, הוא יגמול לו.

גנור אכן מונה לסוכן התאגיד באופן רשמי בחודש אוקטובר 2009. עוד בטרם מונה גנור לסוכן התאגיד, וביתר שאת לאחר מינויו, פעל גנור על מנת לקדם עסקאות כלי שיט בין מדינת ישראל לבין התאגיד, תוך הסתייעות בנאשמים אחרים.

על פי כתב האישום, בתקופת כהונתו במל"ל, פעל אבריאל בר יוסף באופנים שונים לקידום עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד. בכל תקופה זו קיים בר יוסף קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, במסגרתו מסר לגנור מידע וסייע לו לקדם רכש של כלי שיט מהתאגיד, ותוך הסתרת הקשר ביניהם מהממונים עליו, ובהתאם להסכמה כי בעתיד יתוגמל על ידי גנור עבור פעולותיו.

בשנת 2011 החל בר יוסף לפנות לגנור בדרישות שונות לקבלת תשלומים, באמצעות מקורבו שי ברוש, וכן בבקשות שונות מצדו של בר יוסף להשקעות של גנור בעסקאות נדל"ן אחרות, מהן יתוגמל בר יוסף כמתווך בעסקה ובעסקאות אחרות. כאמור, כל זאת בעודו משמש בתפקיד בכיר ורגיש ועוסק באופן אינטיסיבי בקידום עסקאות מהן גנור הפיק והיה עתיד להפיק עמלות. עד פרוץ החקירה העביר גנור תשלומי שוחד לברוש בסכום כולל של 420,000 ₪ בעד פעולותיו של בר יוסף. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.

עוד על פי כתב האישום, דוד שרן שימש כראש מטה שר האוצר, לאחר מכן כמזכיר חברת קצא"א ולבסוף כראש לשכת רה"מ. שרן נאשם כי פעל במסגרת תפקידיו לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. בין השנים 2016-2013 גנור שילם באמצעות מתווכים (יצחק ליבר ורמי טייב) בשלוש הזדמנויות סכום כולל של כ-130,000 ₪ לדוד שרן, כל זאת בעודו משמש כעובד ציבור בתפקידים בכירים.

אליעזר זנדברג, ששימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד נאשם כי פעל במסגרת תפקידו כעובד ציבור לסייע לגנור בקידום עסקאות כלי השיט. בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג שוחד בשבע הזדמנויות שונות בסכום כולל של 103,000 ₪. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.

עד פרוץ החקירה, שולמו לגנור על ידי התאגיד, תשלומים בהיקף של כ-10 מיליון אירו שהינם חלק מסכום העמלה על עסקאות כלי שיט שנחתמו בין ישראל לתאגיד. בגין קבלת סכומים אלה שמקורם בעבירות, מיוחסת לגנור עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, גנור מואשם בשורה של עבירות מס.

מהפרקליטות נמסר כי התיק נחקר על ידי יאל"כ שבלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות ת"א ברשות המיסים. התיק מטופל על ידי עורכי הדין אלעד פנחס, טל תבור, דנה נקר-מונצ'יק ואיתי שהם מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

עוה"ד עמית חדד ונועה מילשטיין ממשרד חדד רוט שנהר, המייצגים את שמרון מסרו: "אנחנו שמחים ומברכים על החלטת הפרקליטות לקבל את טענותינו, ולסגור גם את הספיח האחרון בחשדות נגד עו"ד שמרון. היום כולם יודעים את מה שידענו כל השנים - עו"ד שמרון לא ביצע עבירה כלשהי והוא נקי מכל רבב. סופסוף, אחרי שנים של הכפשות והתעמרויות, יכול עו"ד שמרון להתמקד במשפחתו ובעשייתו המקצועית והציבורית העניפה וארוכת השנים".

תגובת פרקליטי מיקי גנור, עוה"ד בעז בן צור, אורי קורב ומאיר ארנפלד: "הודעת הפרקליטות משמעותה קריסת החלק המהותי של פרשת הצוללות. אי הגשת כתבי האישום כנגד שימרון וצ'ייני שומטת את הבסיס גם ביחס לחשדות שניסו לייחס לגנור והוכח כי אין בהם אמת.

"עמדת הפרקליטות גם מעלה שאלות קשות ביותר על נסיבות גיוסו הפסולות של גנור כעד מדינה והלחצים הקשים שהופעלו כנגדו בחתימה על ההסכם ולאחר החתימה. הוכח שדברי גנור היו דברי אמת כפי שהתברר בשימוע והגשת כתב האישום נגדו תתברר כתקלה חמורה".