מה עם קצת הכרת הטוב? // הרב חגי לונדין

לפני כשלשה שבועות חלינו, כל המשפחה, בקורונה. במשך עשרה ימים שהינו בבידוד. המערכות בכלל, והמערכת הרפואית בפרט, התנהלו בצורה מופתית ומעוררת הערצה. כל יומיים קיבלנו טלפון מרופא המשפחה שהתעניין בשלומו של כל אחד וכל אחת מבני הבית; בתי הספר שלחו חבילות לילדים; נציג מהעירייה התקשר מטעמו (!) וסייע לנו להסיע ילד שהיה זקוק לבדיקה מיוחדת, וכן הלאה.

אסור שהמצב הקשה בו אנו נמצאים ישכיח מאיתנו את העובדה הפשוטה שאנו חיים בחברה ובמדינה מופלאה שסבינו וסבתותינו יכלו רק לחלום עליה.

התקשרו אלי שני אנשים שנמצאים במלונית ומחלימים בקורונה. הראשון, אדם דתי, דיבר בשצף קצף וקבל על המצב האיום במדינה; על השנאה המופנית כלפי החרדים, על כך שמדינת ישראל מתנהל בצורה חילונית וכו'. השני, אדם חילוני, זעם על ביבי והחרדים, ופירט לי בהרחבה את כל הבעיות שקיימות כיום במדינת ישראל – החל מהכלכלה וכלה במזג האוויר.

לשניהם עניתי: נכון, אתם צודקים. יש הרבה בעיות במדינה; אבל תשימו לב: אתם מצויים במלונית שממומנת בידי הגוף הזה שאתם כל כך משמיצים אותו – מדינת ישראל. יש כיום מגפה, אתגר שמגיע פעם במאה שנים. אבל בתוך המגפה הנוראה הזו – אנו חיים ברמת חיים שלפני חמש מאות שנה הייתה נחלתם של מלכים; מקבלים טיפול רפואי כמיטב היכולת. אני קם כל יום ומודה לקדוש ברוך הוא - ולשליחים הנאמנים שלו בעולם – המדענים, צוותי הרפואה, וכל אנשי המערכות שנלחמים יומם ולילה למעננו.

ביקורת ומחאה הן חשובות אבל אסור שהן ישכיחו מאיתנו את הכרת הטוב ואת הפרופורציה על החיים שלנו.

הקורונה תסתיים יום אחד, איני יודע מתי, אבל היא תסתיים, בוודאות. ואז כל אחד יעמוד לפני עצמו ולפני אביו שבשמים וייתן דין וחשבון על התפקוד שלו בתקופה הנוכחית. חשבון הנפש לא יהיה כנגד אחרים - אדם כיום לא צריך לתת דין וחשבון בפני אף אחד - אותם אלה שמפיצים כעת פסימיות ורוע, ימשיכו זאת גם אחרי הקורונה בלי להתבלבל. אבל מי שאינו כזה – ישאל את עצמו האם בתקופה הזו הוא עסק על העת במרמור, בשנאת האחר, בהצבעה על השלילה, או שהצליח להביט על המציאות בפרופורציה, באמונה, בקור רוח ובשיקול דעת. הקפיד על ההנחיות, ניסה לעזור כמיטב יכולתו, היה ענייני, לא הפחיד לא את עצמו ולא את האחרים.

ישנם כאלה שאוהבים משחקי ראשי תיבות על השנה העברית תשפ"א: תהא שנת פלאות; תהא שנת פרנסה וכו'. אני לעצמי הגעתי למסקנה מה הם ראשי התיבות של שנת תשפ"א:

תהא שנת פרופורציה, אמן!

פרופורציה על החיים שלנו. אנחנו בעזרת ה' נעבור את זה ביחד.

• הכותב מכהן כרב בישיבת שדרות