לא ברור מה עשו המתים לכלי-התקשורת החילוניים, אבל באחרונה התקשורת הכריזה עליהם מלחמה של ממש.
אחרי שעצמות האדם פונו ממתחם בית-הקברות "ברזילי", בצורה משפילה - בחסותה של התקשורת הישראלית, הם סימנו את היעד הבא: מערת קבורה בכביש ירושלמי.
מה שפעם היה כאן סטטוס-קוו: שמירה על בתי-קברות ומערות קבורה - הפך בחודש האחרון לשק החבטות הלאומי.
ב"ברזילי" עובדים זרים מצטלמים בחיוך עם שברי גולגלות, ביפו מפרקים עצמות ומוציאים אותם בזלזול כאחרוני החוליגנים. עכשיו, הם רוצים לפרק עוד מערת קבורה.
אתר ynet מדווח בצהריים, כי בתוכנית בניין עיר שאושרה לאחרונה באופן סופי, נקבע כי מערת קבורה הממוקמת בין נתיביו של ציר תנועה מהיר, המחבר את כביש 443 לשדרות בגין בבירה, תישאר על כנה, בעוד הרחבתו המתוכננת של הכביש תתבצע על חשבון ההרים שבצדי הדרך - ובעלות של לא פחות משני מיליון שקלים.
לתפארת מדינת ישראל: ynet בכותרתו הראשית, היום
"הנוסעים הרבים", מדווח העיתונאי רונן מדזיני בדרמטיות, "העושים דרכם החוצה מהבירה לכיוון כביש 443 נתקלו בחודש האחרון בתמרורי אזהרה משונים בציר בגין-צפון, שלאחריהם מתפצל לפתע הכביש לשניים לאורך כ-150 מטרים. אותו מטרד תחבורתי לא רק מאט את הנסיעה אלא מהווה גם סכנה בטיחותית של ממש, אך מי שתהה אם מדובר בתוצר לוואי של שיפוצים לרווחת הנהגים לא רק שטעה, אלא יופתע גם לגלות כי דווקא מתים הם שעומדים, שוב, בבסיס ההחלטה".
שמעתם? בעלות של "לא פחות משני מיליון שקלים".
בשבילנו, כיהודים חרדים, דאגה לשוכני-עפר, שווה קצת יותר משני מיליון שקלים.
בשביל התקשורת, אפשר לפרק קברים, לנתץ גולגלות, ולשבור עצמות אדם בחיוכים - בתנאי שעובדים זרים יעשו זאת, בשכר מנימום.
אם עד היום קצת פקפקתי בהפגנות של העדה החרדית ב"ברזילי" וביפו, הרי שעכשיו אני מכה על חטא.
העדה החרדית, ורק העדה החרדית, היא היחידה שתוכל להציל אותנו מחבורת הקניבאלים, שוברי עצמות והגולגלות, שמבזים ומשפילים את אחרון הערכים עליהם גדלנו.