הפוליטיקה בישראל רוגשת ומתרגשת, מנהיגים ולידרים מתחלפים חדשות לבקרים. שלשום בני-גנץ, אתמול נפתלי-בנט, היום גדעון-סער, מחר? המוטו, רק-לא-ביבי. כך לא נבנית הנהגה, לא כך נולד מנהיג.
מושכל ראשון בקמפיין בחירות, קל לסחוף, ללכד נגד! גם אני נגד החרמת.... והשאר היסטוריה. הבעיה, ב- נגד לא מנהיגים, מקסימום מלקטים מנדטים. בינתיים יש מדינה לנהל, ו....קורונה.
להיות מנהיג צריך ׳תכונות׳! לא מספיקה הכתרה או מינוי. זה לא ראשון בין שווים, זה ראשון. המנהיג אוחז בהגה, מוביל, מביט קדימה ומנהיג. המנהיג אינו נכנע לרצון ההמון שמאחוריו, א"כ שומע את הרחש ומשכיל להחליט.
המנהיג חושב מחוץ לקופסא, מתכנן מראש את מה שצריך ועשוי להיות, גם לאור העבר. ולא בגלל מה שיש, והיה. המנהיג מנהיג, גם כשהוא טועה. מנהיגות לעיתים פירושה בדידות, המנהיג ממשיך בדרכו, כי הוא רואה את התמונה הכללית והסופית.
כשהקב"ה אומר לאברהם: לֶךְ-לְךָ, א. הוא מוציא אותו מהשבלונה של בית ההורים, מוסכמות וכללי המקום והזמן. ב. לְךָ- עבור עצמך, תהיה שונה, תתחיל משהוא חדש. אברהם הרפורמטור המנהיג, לא רק אבי האומה היהודית. כממשיכי דרכו רואים עצמם מיליארדי מוסלמים ונוצרים.
׳האדם׳ מטבעו נוטה לשתף פעולה עם הממסד, כולל עם משטרים שביצעו פשעים נגד האנושות. ׳האדם׳ כנוע ל-מרות ונסחף ל-נוחות רגעית. לחץ חברתי מהווה סיבה לכזב, רק, כי כולם אומרים כך. כשאתה בוחר עצמך להנהגה, תחשוב באם אתה יכול להתעלם מרעשי הרקע ולהנהיג.
ב-"ניסוי-סטנפורד" שנערך בשנות ה-70 סטודנטים הושמו בתאי מאסר, הסטודנטים חולקו באופן שרירותי לסוהרים ואסירים. בתוך ימים חלק מהסוהרים החלו להתעמר באסירים! האסירים השלימו עם מצבם. חלקם צידד במאבק הסוהרים! עם חבריהם. קיים לחץ להתנהג עפי דרישות התפקיד גם באם הינו רע ומרע.
למעשה, הקב"ה טובע את המנהיגות באברהם. ״וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה״. באם אברכך, מה מוסיפה הברכה, וֶהְיֵה בְּרָכָה? זו ברכה לעצמיותו של האיש, המנהיג, לא רק מבורך, הוא מהווה ברכה לאחרים, מנהיג. איני יודע מי הולך להנהיג את מחנה ה- רק-לא-ביבי, הוא חייב להביט באם הוא מנהיג, או נגרר?
אברהם-אבינו לא מפחד ללחום, "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן. אברהם המנהיג לא מחכה להוראות, לדבר ה", לקיום הבטחות, הוא, יוזם, נוקט, פועל.
לאורך ההיסטוריה יהודים היו מנהיגים, קוראי תגר ומצטיינים בתחומם, בשטחי המדע, רפואה, ידע, חדשנות, במאה האחרונה גם בהנהגה ציבורית פוליטית. הרבה מעבר למשקלם היחסי באוכלוסייה העולמית. היהדות בגולה הכתיבה שונות, אינדיבידואליות, שנבעו מסירוב לאמץ את הדת השולטת והתרבות הקיימת. כשאתה שונה ולא נסחף עם העדר, אתה פתוח לחדשנות, מנהיגות, מצוינות, אומה של מנהיגים.
וינסטון צ'רצ'יל מגדולי המדינאים במאה ה-20. ראש ממשלת אנגליה במלחמת העולם השניה, והאיש שהציל את העולם הדמוקרטי. בזכות הנחישות והמנהיגות שגילה במהלך מלחמת העולם השניה, הצליחה אנגליה לעמוד, כמעט לבדה, מול האויב הנאצי, ולהגיע ליום שהצטרפו אליה האמריקנים והרוסים וביחד להכניע את הנאצים ושותפיהם.
הביטוי הכי מפורסם של צ’רצ’יל! כבר בנאומו הראשון לאומה האנגלית: אני מבטיח לכם "דם, יזע ודמעות". ובכך הצליח למשוך אחריו את העם הבריטי ולהפיח בו הקרבה, תקווה ועיזוז מול מדינות הציר (גרמניה, איטליה, יפן)
ווינסטון-צ’רצ’יל החליף את ארתור נוויל צ’מברלין ההססן והפשרן, שהבטיח לעמו להוציאם ממעגל הלחימה ע״י ויתורים, נגרר למלחמה והפסיד בבחירות.
צ’רצ’יל הסתער על ההנהגה, הוא לא הבטיח 'גן של וורדים', אך האנגלים הרגישו מונהגים והיו מוכנים להקריב, לסבול ולאבד! כי היה להם מנהיג.
מנהיג לא נבחן במה שהוא לא! או במה שהאחר כן! מנהיג נבחן בהעזה, בשינוי, בלקיחת סמכות, באפשרות לדרוש ויתורים ומאמץ קולקטיבי, לא רק בהובלה. מנהיג אינו טכנוקרט, הוא חייב שאר-רוח ואומץ.
כשבן-גוריון הכריע בויכוח בין מנהיגי הציבור דאז, להכריז על הקמתה של מדינת ישראל, הוא לקח על שכמו אחריות כבדה לגורל חיי 600.000 תושבים יהודים בישראל. רבים התנגדו משלל נימוקים טכניים, צודקים במהותם. ההיסטוריה קבעה שהיה זה מעשה מנהיגותי, ששינה גורלות ועיצב את ההיסטוריה.
מנהיגים רבים בהחלטות חפוזות, קברו גורלות ושינו גבולות, זוהי המטלה והאחריות שמוטלת על מנהיג, זו מנהיגות! להוביל לשינוי, לחדש לא לקפוא על שמרים, להאמין ולקחת אחריות, לשחות נגד הזרם! כשאתה מאמין שכך צריך. ולהתפלל שזה יצליח.
רבים מבקשים את הכתר לעצמם, כשהם מביטים מול המראה! הם חייבים לחפש, כוח הנהגה, לא היבטי שנאה המהולה בקנאה כתוצאה מדחייה. העם זקוק לאיחוד, לביחד, לחיסול קוטביות, קירוב מחנות. את זה לא עושים בגם אני נגד. חנוכה שמח.