המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, תוקפת במילים ברורות את המגמה הנושבת לטענתה מכיוון השלטון לתייג את מבקריו בכינויים כמו 'חמוצים' ו'סמולנים', כשהיא מכוונת לראש הממשלה נתניהו ולשר אמיר אוחנה.
זילבר, העומדת לפני פרישה מתפקידה, מזוהה זה מכבר כאשת שמאל. אך הפעם, בנאום שנשאה בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, היא דיברה באופן משוחרר וחסר תקדים, החושף את דעותיה.
בכנס 'משילות או דמוקרטיה', שנערך בסימן 'המאבק על האינטרס הציבורי בין נבחרי הציבור והדרג המקצועי בשירות המדינה', אמרה המשנה ליועמ"ש כך: "בגדי המלך החדשים בשנים האחרונות הם שיח המשילות. המשילות עליה לא מפסיקים לדבר בשנים האחרונות, היא מחוז חפץ וירטואלי, פאטה מורגנה, כמו נווה מדבר מדומיין לצמאים ומוכי חום במדבר, שכמה שנתלים עליה כתרופת הפלא, כחיסון החברתי לכל החוליים שלנו, כך היא מתרחקת והולכת".
"המשילות היא אותה כסות מרהיבה שאמורה להיטוות ממיטב הבדים ועל ידי מיטב החייטים, ולאפשר לשלוט ולקדם מדיניות, לו רק לא יפריעו לכך השופטים או היועצים המשפטיים", עקצה זילבר, "או נערי האוצר, או אנשי הדיפ סטייט, או התקשורת המוטה והמגויסת, או האקדמיה האנטי-פטריוטית, או עולם התרבות האליטיסטי המנותק שחי על חשבוננו ורק מוציא דיבתנו בעולם, או תכניות הסאטירה שפוגעות במורל הלאומי, או מהנדסי התודעה, או בוגרי קרן וקסנר, או הקרן החדשה לישראל, או החמוצים, או הסמולנים (בסמ"ך) או אלה ששכחו מה זה להיות יהודים או סתם ערבים".
לדברי זילבר, "לפעמים, אפילו הכנסת או ועדה בכנסת, אם איננה מגשימה את ציפיית ה'העתק-הדבק' של המונח בפניה ומעזה להרהר, לדון ואפילו לשנות בו משהו, ובכך למלא את תפקידה לביקורת פרלמנטרית, תיחרך באש המשילות הקדושה. איש לא יינכה מזעם מסדר אבירי המשילות, אפילו לא כבוד נשיא המדינה שהוכתם אף הוא כפוגע במשילות, 'מזלזל ברצון העם ופוגע בדמוקרטיה'".
"לפעמים אנחנו עדים לתופעות של גלגול אחריות. לפעמים כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות, מפעילים את הוונטילטור המפזר את האשמה לכל עבר. במקום להתמודד עם קשיים, השלכות, יתרונות וחסרונות, במקום להסתכל פנימה, מסיטים את המבט ומכוונים אצבע מאשימה החוצה. אומרים, 'היי, תראה שם ציפור', כמו שהיינו אומרים כשהיינו ילדים כדי להסיט את תשומת הלב של הזולת הרחק מאיתנו, אומרים היום 'הי, תראה שם פקיד'".
וכאן התייחסה המשנה ליועמ"ש לשר המשפטים לשעבר אוחנה: "מייצרים מציאות מדומיינת של פרקליטות שבתוך הפרקליטות, או של מדינת פקידים חורשי רע במסתרים המתכננים הפיכה שלטונית. תוסיפו קצת דם לקינוח הדבש, ויש פה קאמבק מטורף של הפרוטוקולים של פקידי ציון... תרבות של חיפוש אשמים במקום נטילת אחריות".
"'הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל', אמר סמואל גונסון בחיבורו 'הפטריוט', ושיח המשילות הוא לפעמים מפלטו של הפייק מנהיג", ירתה זילבר לעבר רה"מ נתניהו. "הקורונה היא תקופה קשה, שממחישה את התחרה העדינה, השברירית, של רקמת המשילות. נחקק חוק קורונה חדש. הדרג המדיני קיבל את ארגז הכלים המלא - מאלו הדרקוניים ביותר, הנסמכים על חקיקת חירום מנדטורית, דרך אמצעים הננקטים מכוח חקיקת חירום רגילה. מה לא אושר במסגרת הזאת? מסגר ועד תיקוני שב"כ שחודרים לפרטיות? כל העתירות נדחות, אפס ביקורת שיפוטית".
לדבריה, "לא ניתן להאשים במקרה זה את ביהמ"ש העליון. היועמ"ש מאשר כמעט הכול ועבר לגור בקבינט הקורונה, מערך הייעוץ המשפטי הציבורי כולו מגויס 24/7 לאתגרים המשפטיים שמשבר הקורונה מציף. לא ניתן להאשים גם אותו. כשהכבלים לכאורה הוסרו, האם המשילות מורגשת? במאבק בקורונה אין שום חסמים כמעט. תקציב המדינה? הפקידים הלכו הביתה, לא הם המונעים את קידומו. מה מפריד בין הדרג המדיני לבין אישור של כלכלה עמוקה?".
"עשרות מינויי בכירים מוקפאים. מי עוצר את המדינה מלמנות פרקליט מדינה, מפכ"ל, חשכ"ל, ממונה על התקציבים, מנכ"ל למשרד רה"מ, מנכ"ל למשרד המשפטים ועוד שורה ארוכה של תפקידים מקצועיים. שום בית משפט או פקידות לא מונעים את המינויים הללו, שהם קרונות ברכבת המשילות התקועה".
מצד שני, המשיכה המשנה ליועמ"ש, "כיוונים שבאמת תורמים לייעול המשילות לא מדוברים, כמו צמצום מספר המשרדים, קיצוץ במשרות מיניסטריאליות ומנגנונים מנופחים שנחיצותם מסופקת ועבודה לפי יעדים ותכניות עבודה".
צפו בדבריה