תיקון החוק שיאפשר את דחיית העברתו של תקציב המדינה עבר הערב (שני) ברוב קולות במליאת הכנסת - 67 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, בעוד 37 הצביעו נגד.
בתום דיון ממושך ולאחר שנדחו כל ההסתייגויות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ צבי האוזר לפיה המועד הקובע לאישור התקציב, יהיה ה-23 בדצמבר 2020
מאחר שמדובר בתיקון לחוק ייסוד נדרש לו רוב מיוחד של 61 חברי כנסת ואכן בקריאה שלישית תמכו בהצעה 67 מול 37 שהתנגדו.
החוק שעבר קובע, בין היתר, שבשנה בה התקיימו בחירות אחרי המועד להגשת חוק תקציב, יהיה היום הקובע שלאחריו יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר כהונתה - 3 חודשים מיום תחילת שנת הכספים או תוך 100 ימים מיום כינון הממשלה - המאוחר מבין השניים.
בהצעת החוק נקבע, כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 יהיה היום הקובע 220 ימים מיום כינון הממשלה ולא 100 ימים כאמור. על פי ההצעה, המועד הקובע לאישור התקציב, יהיה ה-23 בדצמבר 2020.
במסגרת הצעת החוק, סוכם על תוספת של 11 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשנת 2020, נוסף על ההצמדה למדד המחירים לצרכן. סה"כ יעמוד התקציב המעודכן על 411 מיליארד ש"ח.
התקציב נועד לממן בין השאר תכניות וצרכים שונים שמומנו בשנת 2019 ולא נמצא להם מקור תקציבי בשל התקציב ההמשכי, לצד תוספות תקציביות ותוכניות נוספות - התוכנית המלאה לשימושי התקציב תוצג בפני ועדת הכספים בזמן הקרוב.
כמו כן, נקבע במסגרת הוראת שעה כי לעניין התקציב ההמשכי לשנת 2020, שר האוצר ישראל כץ יביא לאישור הממשלה הצעה לתוספת התקציב, לפיה הממשלה תהייה רשאית להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק ה-12 של התקציב השנתי הקודם, בתוספת מדד המחירים לצרכן ובתוספת 11 מיליארד שקלים.
וזאת בתנאי שכץ יביא לאישור של ועדת הכספים תכנית פעולות מפורטת לשימוש בהוצאה הממשלתית המותרת לתקופת 120 הימים, לרבות פעולות ותמיכות.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מדינת ישראל מתמודדת עם משבר לאומי כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. המשבר מנוהל על-ידי ממשלת אחדות וחירום לאומית שהוקמה בפרט לצורך התמודדות עם השלכות התפרצות המגפה כאמור".
עוד נכתב בהצעה, כי "מאפייני המשבר והשלכות ארוכות הטווח שלו יצרו אי-ודאות כלכלית מובהקת. על זאת מתווסף אתגר לאומי, בו ישראל עלולה להתמודד לראשונה בחורף הקרוב עם אירוע המשלב התפרצות נגיף הקורונה יחד עם התפרצות נגיף השפעת.
"מצב מיוחד וחסר תקדים זה מצריך מסגרת זמנים שונה לשם גיבוש תקציב מדינה מזו הקבועה בחוק היסוד. פיזור הכנסת בעת זו יפגע פגיעה של ממש באיתנות משקי הבית, ביציבות הכלכלית הישראלית באינטרס הציבורי הכולל".
כזכור, מוקדם יותר הערב, גנץ דיבר בהצהרה מיוחדת ותקף את נתניהו: "אתם כבר מכירים אותי היטב, שום מתקפה אישית, שום עלילת דם ושום איום לא יכופפו אותי. 100 ימים נתתי לשותפיי הפוליטיים לשוולחן הממשלה להבין שפניי לשותפות שידיי הושטו לשיתוף פעולה וליבי פתוח לדאגה אחת בלבד - לביטחונם ופרנסתם של אזרחי ישראל".
"100 ימים שתקתי לגידופים וללעג של בכירי הליכוד, 100 הימים הסתיימו מכיוון שמדינת ישראל צריכה יציבות ולא התכתשות פנימית לא אאפשר זאת עוד כי ככה הורסים ולא בונים ככה עושים פריימריז ולא משרתים את הציבור".
"בחוץ משתוללת סערת ענק, שכמוה לא הייתה ככל הנראה מקום המדינה, אלפי שכירים ועצמאיים חיים בחשש ובמתח עצום מהרגש שפה הכספומט יראה להם 0 שקלים למשיכה ולא יהיה להם מה לאכול".
נתניהו הגיב לגנץ ואמר: "שוחחתי היום עם הנשיא פוטין ודיברתי איתו על סוריה ועל הבטחת חופש הפעולה של חיל האוויר במרחב. זה חשוב מאוד לביטחון ישראל. אחר כך דיברתי עם יועצים כלכליים כיצד להביא עוד סיוע ועוד כסף ומענקים לאזרחי ישראל. זה חשוב מאוד. אחר כך החלטתי כיצד להעביר את ההחלטה שנעביר עכשיו כדי להבטיח שלא יהיו בחירות כי זה חשוב לעתיד ולהווה של מדינת ישראל".
נתניהו הוסיף ואמר: "זה קשה מאוד לעשות את זה כשמתוך הממשלה תוקפים את ראש הממשלה. אני לא זוכר שמאז הקמת הממשלה דיברתי על בני גנץ במונחים כאלה. אני לא שומע פעם אחת שמפסיקים את ההתקפות הבלתי פוסקות עליי ועל הליכוד מתוך הממשלה".
"אבל אני חושב שמה שצריך עכשיו זה לשלב ידיים מול האתגרים והמשימות שלנו. זה מה שאני עושה כל חיי למען המדינה שלנו למרות התקפות בלתי פוסקות מהתקשורת ומיריבים פוליטיים, גם מתוך הממשלה. אני חושב שעכשיו צריך לעשות את מה שחשוב לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל".