מרכז המידע של אמ"ן פרסם אמש (שני) דו"ח בנוגע להטלת סגרים מקומיים וקבע כי הסגר המקומי הוא כלי מרכזי בידי מדינות רבות בעולם וזה בכדי לגדוע תחלואה.
בפתח הדו"ח נכתב: "סגרים מקומיים, מרמת המחוז, העיר, הרובע או אף מתחם המגורים, הם כלי מרכזי בידי מדינות רבות המבקשות לבודד אוכלוסייה כדי לגדוע תחלואה העלולה לצאת משליטה ולהדביק אזורים נרחבים. סגרים אלה מוטלים על פי קריטריונים המשתנים ממדינה למדינה והמצביעים על פוטנציאל להדבקה נרחבת, גם כאשר מספר החולים במוקד הבעייתי עודנו נמוך".
לדברי מחברי הדו"ח: "ההיגיון העומד מאחורי מדיניות הסגרים הוא קיצור משך התגובה והטיפול באזור מצומצם - וריכוז מאמץ מול יעד מוגדר בטרם תזלוג התחלואה למקומות נוספים. מימוש הסגר מאפשר לשמור ריחוק חברתי באזור מוגבל ולהקטין את קצב ההדבקה - ובכך לאורך זמן את התחלואה - ו/לקנות זמן/ לצורך גילוי שרשראות ההדבקה בתהליך חקירה אפידמיולוגי וניתוקן".
באמ"ן הדגישו את הצורף בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות: ב"מסגרת הניתוח הנוכחי זוהו כמה שיטות פעולה הנוגעות להטלת סגר מקומי: התאמת הסגר לתוכנית אסטרטגית ברורה. יכולת מהירה ללמוד את המצב ובמקרה הצורך להחליט על סגר.
"שיתוף הרשויות המקומיות. צמצום אזור הסגר תוך נקיטת תהליכי בידוק ואפידמיולוגיה מהירים. החלטה על משך הסגר בהתאם ליעדיו והודעה על כך מראש. הסברה לאוכלוסייה על סוגיה השונים. תכנון האמצעים המשלימים לריכוז המאמץ להפסקת התחלואה - בידוד חולים, מעבדות בדיקה ניידות ועוד - והחשוב מכול" יצירת תוכנית ליציאה מהסגר, מדורגת ובהירה בעבור התושבים".
עוד נכתב כי: "הסגר, שאמור להיות טיפול חריג וממוקד, נועדו לשתי מטרות מקבילות: לאפשר ריחוק חברתי שיקטין את קצב ההדבקה ו"לרכוש זמן" לצורך סגירת מעגל חקירה אפידמיולוגי וניתוק שרשראות ההדבקה באופן ממוקד מאוד באמצעות גילוי מעגלי ההדבקה ובידודם.
"לרוב מוחלט על הטלת סגר כאשר הרשויות מזהות מוקדי הדבקה בקהילה המעידים על התפרצות משמעותית או על פיזור תחלואה רחב שאינו מוסבר".