הרב לאו אמר תודה לבנות של פיודור: "הכל בזכותו"

אתמול התקיים טקס מרגש להענקת תואר חסיד אומות העולם לפיודור מיכאיליצ'נקו, מי שהציל את הרב לאו לפני 63 שנים במחנה בוכנוואלד, במעמד שתי בנותיו, יוליה סליוטינה וילנה בליאייביה, שקיבלו את המדליה בשמו של אביהם המנוח. השניים הגיעו לטקס במיוחד מרוסיה.

בספר זיכרונותיו, "אל תשלח ידך אל הנער", תאר הרב לאו את מצילו הרוסי פיודור ואת העזרה שזה העניק לו. למרות הסכנה היה פיודור גונב תפוחי אדמה, מדליק אש ומבשל אותם עבור הילד הקטן. הוא נקט צעדים אחרים כדי להבטיח שהילד יוכל לשרוד.

כך סרג מחממי אוזניים כדי להגן עליו מהקור המקפיא. "פיודור הרוסי הרבה לדאוג לי בחיי היום יום כאב לבנו. הדאגה והאכפתיות שלו הקנו לי תחושת ביטחון..." (2006, ע' 55). ב-11 באפריל 1945, היום בו הגיע הצבא האמריקני למחנה – יום אותו מתאר הרב לאו כ"לידתו מחדש" – פיודור החזיק אותו קרוב אליו והגן עליו בגופו מהירי.

עם השחרור נפרדו דרכיהם וישראל לא ראה שוב את פיודור לעולם. זמן קצר לאחר תום המלחמה, בקיץ 1945הגיעו ישראל ונפתלי לאו לארץ ישראל. ישראל למד בישיבות והפך לרב. בין השנים 1999-2003 שימש הרב לאו כרב האשכנזי הראשי לישראל, ולאחר מכן שב למשרתו כרב הראשי של תל אביב-יפו. בנובמבר 2008 מונה הרב לאו לתפקיד יושב ראש מועצת יד ושם.

הרב לאו לעולם לא שכח את מצילו. הוא ידע רק את שמו הפרטי ואת העובדה שבא מרוסטוב. כאשר ביקר בברית המועצות, ביקש מהמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית לעזור לו לאתר את האיש. בן שיחו הבטיח לו לפרסם מודעה ב"איזווסטיה", עיתון סובייטי נפוץ. אך איש לא הופיע והזדהה כמצילו של לאו.

רק 63 שנה לאחר המאורעות, במהלך מחקר על מחנה בוכנוולד, הצליח קנת ואלצר, חוקר אמריקאי מאוניברסיטת מישיגן, לזהות את מצילו של הרב לאו כפיודור מיכאיליצ'נקו. בשלב זה כבר לא היה פיודור בין החיים, אך בנותיו אותרו.

לפני מספר חודשים יצרה מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם קשר עם יוליה סלוטינה, בתו של מיכאיליצ'נקו. בשיחה הטלפונית אמרה שאביה אכן סיפר למשפחתו על הילדים בצריף בבוכנוולד. במיוחד היה ילד פולני קטן שעליו סיפר למשפחתו. לאחר המלחמה הוא אף ניסה למצאו, אך לשווא. פיודור מת בשנת 1993, בגיל 66.

במהלך הטקס אמר הרב לאו לשתי בנותיו של מצילו, כשהוא מצביע על כל משפחתו, "אם לא האבא שלכם, כל זה לא היה כאן".