בתאריך 31.12.19 יתקיים דיון בבג״ץ באם רוה״מ נתניהו יהיה רשאי להרכיב ממשלה בכנסת עתידית. עצם העובדה שהעתירה הלא מעשית כרגע בעליל, לא נדחתה על הסף, מקוממת. בדיון המקדמי התקבלה החלטה ׳לברור מראש׳, באם ראש ממשלה שהוגשו נגדו כתבי אישום, למרות שעוד לא נבחר לראשות מפלגתו, שלא לדבר על כך שעוד אין לו רוב בכנסת העתידית! וכבר ידונו, באם הוא רשאי לנסות להרכיב ממשלה בכנסת חדשה. עוד לפני העתירה היועמ״ש פרסם החלטתו, כי הוא לא יפרסם חוו״ד בהיותה לא אקטואלית כרגע.
העתירה הועברה לדיון בהרכב בכיר ביותר, כבוד הנשיאה אסתר חיות, המשנה חנן מלצר והיורש עוזי פוגלמן, הסיטואציה הינה שערורייתית! עוד לפני הדיון, מתן ההחלטה והתוצאה.
בהנחה שהעם! יגיד את דברו בקלפי, לאחר שהוא יודע ומודע לסיטואציה המשפטית ולעובדות כתבי האישום, ובכל אופן בג״ץ יבחרו להתערב. זאת עוד לפני פסק דין חלוט בעניין, בדיון שיתקיים בבית המשפט המחוזי. כשהכלל המשפטי הדווקאי, ׳חזקת החפות׳ עומד לרוה״מ ולכל נאשם. ויקיפדיה: חזקת החפות מפשע היא נקודת המוצא בכל הליך משפטי פלילי. החזקה קובעת שאדם הוא בגדר זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. חזקה זו מבטאת חיווי ערכי-משפטי מקדמי על אדם המואשם בביצוע עבירה פלילית, כי חרף זאת שמייחסים לו ביצוע עבירה פלילית, זכאי הוא שהרשות השופטת תראה בו טאבולה ראסה פלילית, כל עוד לא הוכחה אשמתו, מעבר לספק סביר, כנדרש במשפט פלילי. המציאות ההזויה הינה התערבות בוטה, היסטרית והיסטורית בשיטת השלטון של העם. הדמוקרטיה ז״ל.
פרופסורים נכבדים (בעיני התקשורת המגוייסת) עו״ד בכירים מבית-מדרש מאד מסויים, עולים לשידור ומסבירים לעם! שישנם 2 סוגי עם. ׳העם אשר בשדות׳-ביביסטים, והעם-הנאור. אמנם בקלפי הקול שווה, במשילות לא! בהזיותיהם ולדבריהם, הם מצילים את הדמוקרטיה, דווקא ע״י צמצום כוחה והשפעתה, ע״י שימוש לא מושכל בכוח הרשות השופטת.
לעם נותרו 2 אופציות. תוצאת בחירות חד-משמעית שתאפשר לכנסת החדשה לחוקק את פסקת-ההגבלה, ע״כ בונים בימין וזאת תהיה ליבת הקמפיין במערכה הקרובה, או לצאת לכיכרות ולהשמיע את דעתו. חקיקת פסקת-ההגבלה תגדור את כוח הבג״ץ ותעגן את העיקרון שלפיו כל הזכויות והחובות הן יחסיות ועל כן ניתן להגבילן במצבים מסוימים וודאי ע״י חקיקה ראשית, אלמלא הפסקה היה אפשר להסיק שהזכויות הן מוחלטות ולכן לא ניתן להגבילן בשום מקרה, כשהפרשנות הינה בלעדית בידי בית המשפט.
בעבר היה זה רוה״מ נתניהו שבגופו חסם כל ניסיון שינוי בחקיקה. כשנתניהו רצה, השר כחלון וסיעת ׳כולנו׳ ׳שמרו׳ על בית המשפט. ׳העם אשר בשדות׳ בא חשבון עם ׳כולנו׳ והביע דעתו על השר כחלון שכנראה פורש לפחות זמנית מהפוליטיקה. בית המשפט העליון כבר ׳הוכיח׳ שבפוליטיקה הוא חלש! הרף הגבוה אליו הוא מכוון, עלול להיות ׳גבוה מדי׳, הנפילה ממנו כואבת. רוב של 61 מנדטים וכוח הרשות השופטת חוזר לפרופורציה ההיסטורית, לפני פרוץ תורת האקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו של כבוד הנשיא אהרון ברק.
בהרכב הנוכחי של הבג״ץ ישנם מספר שופטים שמרנים שמונו בזמן השרה שקד. ׳שיטת הסניורטי׳, הבכירות של הותיקים והאפשרות של כבוד הנשיאה לבחור ולכוון את ההרכבים, מאפשרת לבכירים לכוון את תוצאת מרבית הדיונים העקרוניים אליהם הם נזקקים. בפועל, בפסיקה המעשית היומיומית השינוי כבר מורגש. ׳הלכת אפרופים׳ שנתנה לבית המשפט אפשרות לשנות מהמילה הכתובה עפ״י שיקו״ד! גם באם בעליל הינה סותרת את הכתוב במפורש, נסתרה לאחרונה ע״י כבוד השופט אלכס-שטיין שמרן במהותו. ״החצב שמבשר את בוא הסתיו״. אך הדרך עוד ארוכה למינויו של שטיין וחבריו השמרניים, לדיונים עקרוניים תקדימיים.
באם שיטת ׳הסניורטי׳, עדיפות הבכירים, כולל המינוי האוטומטי לנשיא תשמר! עד שיגיע שופט שמוגדר שמרן לנשיאות העליון, הכינרת תגלוש ותציף את טבריה. לאורך השנים נתניהו נמנע עקרונית מלהצהיר על ביצוע שינוי במערכת המשפטית או חקיקה שתגביל את כוח הרשות השופטת. זה לא עזר-עוזר לו כשהוא נזקק לחסדה. השבוע בעת הפריימריז לראשות הליכוד לראשונה נתניהו התייחס לנושא והבטיח שינוי מדיניות מצידו. מסופקני באם בדיוק הוא ובמצבו המשפטי, יעז היום מה שהוא נמנע שנים.
הדיון בשבוע הבא לא יוכרע מיידית ולא ינתנו צווים זמניים. הבג״ץ גם איפשר ליועמ״ש לא להגיש בינתיים את חוו״ד, לה הוא נזקק. הווי אומר גם במגדל השן מבינים, שעדיין לא אקטואלי. א״כ למה ההתערבות? וקביעת מועד הדיון, לעוד לפני הגשת הרשימות לכנסת הבאה ותוצאותיה? קטונתי.
פסיקה מוקדמת מקוממת או התערבות בכוחו של ׳העם׳ לבחור את מנהיגיו, ׳בהפוך על הפוך׳ יכולה להיות הקטר שיוביל את ניצחון הליכוד בראשות נתניהו ולהגבלת כוח הרשות השופטת. האם בסופו של דבר הבג״ץ יכריע את הבחירות ע״י התערבות פעילה ומקוממת? אפשרי זה בוודאי. חכם זה לא יהיה.