בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע בהפקרה את מאיר גמליאל שנאשם בתאונה בה נדרס למוות הילד בנימין ביגלאייזן ז"ל וגזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל במסגרת הסדר טיעון. הנאשם נתנאל סנדרוסי הודה במסגרת ההסדר בהפרת חובה של נוסע לדווח לגופי הצלה, ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר. כמו כן, נגזר עליהם עונש מאסר על תנאי, והוטל על השניים לשלם פיצויים למשפחת ביגלאייזן.
השופטת תמר אשר צבן הביעה בדיון תמיהה מכך שההסדר לא כולל עונש פסילה של נהיגה, וכי לשניים לא נלקח רישיון הנהיגה. לפיכך החליטה גם לפסול את רישיונו של גמליאל למשך 20 חודשים.
בהחלטה לאשר את ההסדר ציינה כי נשקלה מצד אחד חומרת העבירות של הנאשמים ובמיוחד העבירה שעניינה ההפקרה וכן נשקלו הרשעותיהם הקודמות של הנאשמים, ומצד שני נשקלה הודאת השניים בעובדות כתב האישום באופן שהביא לחיסכון בזמן שיפוטי.
כמו כן, נשקלה חומרת העבירה לדווח לגופי הצלה והקושי לאתר את שני הנאשמים שידעו שהמשטרה מחפשת אחריהם וכי המנוח נאבק על חייו. עוד אמרה כי "קשה להבין כיצד ניתן להתעלם מפגיעה של ילד וכיצד ניתן לא להזעיק עזרה".
סנדרוסי וגמליאל אמרו בדיון, כי הם מביעים צער.
במסגרת הסדר הטיעון, שהוגש לבית המשפט המחוזי בבירה, תוקן כתב האישום כך שגמליאל מודה כי הוא נהג ברכב, ולא סנדרוסי, ולכן יורשע בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה. הצדדים סיכמו על עונש של 15 חודשי מאסר בלבד לגמליאל ולסנדרוסי שבעה חודשי מאסר בפועל.
לפי הדיווח, הפרקליטות טענה בכתב האישום שסנדרוסי נהג וגמליאל היה איתו באוטו אך לאחר הסדר הטיעון שונה פרט זה.
עו"ד מרים בן- גל מפרקליטות מחוז ירושלים מסרה כח "גזר הדין שניתן היום מהווה תמרור אזהרה לכל נהג ונוסע בכביש- שיידע כל מי שמעורב בתאונת דרכים שמוטלת עליו האחריות לעצור ולהזעיק עזרה, ואם לא יעשה כן, הוא יישא בעונשי מאסר בפועל וזאת גם אם לא נמצא אחראי לתאונה ולתוצאותיה, כפי שקרה במקרה זה".
כזכור, לאחר התאונה הקשה, ממנה נפצע הילד בנימין באופן אנוש, ומותו נקבע כעבור כחודשיים וחצי, ברחו השניים מהזירה, והפקירו את הפצוע בשטח. רק לאחר כשבוע הסגיר סנדרוסי את עצמו למשטרה.
בחקירתו הסביר סנדרוסי: "אני תלמיד ישיבה, אין לי טלפון חכם ואין לי טלוויזיה. ברגע שאנשים התחילו להגיד לי 'המשטרה מחפשת אותך, ראינו את התמונה שלך בעיתון', ישר באתי אליכם".
במהלך חקירתו, אמר סנדרוסי לחוקריו, כי הוא כלל לא נהג ברכב בעת התאונה. לטענתו, הוא שכר את הרכב מאדם חרדי המשכיר את מכוניתו בציבור החרדי, ובתום ההשכרה השאיר את הרכב במקום שסוכם עם השוכר. מאז, לדבריו, הוא לא יודע מי נהג בו. גרסה זו הוכחה כלא נכונה וברור שהוא היה ברכב בזמן התאונה.
