אחת לתקופה אזעקות צבע אדום מחרידות את הארץ, מלוות בעשרות מטחי טילים המשוגרים מרצועת עזה ומשבשות את שגרת החיים בישראל. המטחים המתחילים פעמים רבות באזור הדרום, ומתרחבים ביחד עם ההתרעות גם לאזורים יותר רחוקים ואף לאיזור המרכז ולגוש דן.
בנסיבות אלו, מסגרות חינוך רבות לא פותחות את שעריהן והתלמידים נשארים בבית, ומאלצים את ההורים להישאר עימם. גם חלק ניכר ממקומות העבודה סוגרים את השערים. הודעות מוסדות הלימוד ומסגרות העבודה מתחרות בתדירות עדכוני אפליקציות צבע אדום.
יצאנו לבדוק מי משלם על היעדרות מהעבודה בזמן כזה, מה קורה כאשר נעדרים לחלק מהיום, האם יש משמעות לכך שצריכים להישאר עם ילד קטן בבית ועוד. נתחיל מהסוף, הורים לילדים ללא מסגרת באותו מועד, מוגנים מפני פיטורים מכוח הוראות החוק, ולא ניתן לפטר את אותם עובדים.
שנית, בחלק מן המקרים מורה פיקוד העורף על סגירת מקומות עבודה, ומתיר פתיחה של מקומות עבודה המוגדרים 'חיוניים'. ההגדרה של מקום כ'חיוני' היא לפי חוק, ונמנים עליהם עובדי בתי חולים, סניפי בנקים ספציפיים ושאר מקומות עבודה שהוכרזו על ידי משרדי הממשלה המוסמכים לקבוע כי מקום העבודה נדרש לצורכי בטחון, או להספקה ושירותים חיוניים. בשעת חירום, מחויבים עובדי מפעל חיוני להתייצב לעבודה.
כמו כן, החוק מעניק סמכות לשר הכלכלה להוציא צו המחייב עובדים להגיע למקומות עבודה במפעלים חיוניים, לאחר הכרזה על מצב מיוחד בעורף, או לאחר צו שר הביטחון לגיוס מילואים נרחב (ביומיים האחרונים, לא הוצא צו לגיוס נרחב, ולא הוכרז מצב מיוחד כזה). במידה והשר מוציא צו כזה, אין צורך במתן הודעה אישית לכל עובד וניתן להודיע לו טלפונית, או בדרך אחרת. חוק שירות עבודה בשעת חירום הוא חוק נוקשה המחייב את העובדים להגיע כמעט בכל מצב (אך מתחשב באמהות וביולדות).
כמו שאומרות הבדיחות ברשת, ימי מלחמה מגלים לרובנו כי איננו עובדים בעבודה "חיונית", ולכן כללים אלו אינם חלים עלינו. מה דינו של עובד רגיל שקיבל הודעה לא להגיע לעבודה?
התשובה הכללית היא, שכל עובד יקבל את שכרו בגין אותה היעדרות, כאשר השאלה היחידה מטעם המעסיק, היא כיצד לרשום את התשלום. במקומות בהם ישנו הסכם קיבוצי ענפי או מיוחד (לאותו מעסיק ישירות עם ההסתדרות), לעתים ישנה התייחסות הנוגעת להיעדרויות מסוג זה, המסדירה את התשלום בגין ההיעדרות.
בהיעדר התייחסות ספציפית, רשאי המעסיק להפחית את יום ההיעדרות ממכסת ימי החופשה של העובדים, ועל מנת להימנע ממצבים לא נעימים אל מול העובדים, מומלץ ליידע אותם על כך מראש.
כיצד יתבעו המעסיקים את הפיצויים על התשלומים לעובדים?
בעניין הסבב האחרון, הוציא כי משרד האוצר באמצעות מס רכוש הודעה, כי יפצה מעסיקים בטווח 40 ק"מ מרצועת עזה בגין הפסדי ימי העבודה, ואותם מעסיקים יידרשו להגיש את התביעה למשרד האוצר, ולאחר מכן להשיב לאותם עובדים את ימי החופשה.
אך למרבה הצער, כפי שרוב המעסיקים יודעים, לא פשוט לקבל את הפיצוי. למעשה, גם בסבבים קודמים, נחתמו הסכמים קיבוציים שעניינם תשלום מלא ולא על חשבון ימי החופשה, כאשר משרד האוצר לא אפשר בכל פעם את הגשת התביעות, ובכל מקרה, גם אלו שהוגשו, נמצאות בבירור זמן רב (חלקן כבר שנים!), ומעסיקים שביצעו את ההליך, טרם זכו לראות את התשלום שהעבירו לעובדיהם.
מה דין עובד המתגורר בדרום ועובד באיזור שאין עליו התרעות, או מי שעבד חלק מהיום, ומה לגבי הפסדים של עצמאים?
ככל הנראה, הצו יורחב לכל הארץ, ולכן גם עובד שלא יכול להגיע לעבודתו הנמצאת במקום 'בטוח', יזכה את מעסיקו בפיצוי על השכר ששולם לו. בכל מקרה, חשוב לדעת, כי מעסיקים רשאים להוציא את עובדיהם לחופשה כפויה שאורכה עד 7 ימים, ללא הודעה מראש, ולכן הם רשאים להודיע בבוקר "אדום" לעובדיהם שלא להגיע, אולם סביר שעובדים שהגיעו לעבודה ונשלחו לביתם, יהיו זכאים לקבל תשלום מלא באותו יום, ולא על חשבון ימי החופשה שלהם.
הדין אינו מטפל במקרים בהם נוצר חצי יום חופש, כאשר עובד התחיל את עבודתו בערב לפני ולחלופין התאפשר לו להגיע למקום העבודה (המוגן), רק בצהרי היום. בנסיבות אלו, מומלץ להגיע להסדר עם העובד באופן פרטני.
לגבי עצמאים שלא עבדו, או ספגו הפסדים אחרים, עם כל הצער שבדבר, כמו בתחומים רבים, גם כאן הם נכללים בקטיגוריית אני שולמן, כמאמר הביטוי 'שולמן ישלם', ויאלצו לספוג את הפסדיהם בעצמם.
שנזכה לחזור במהרה לשגרה שקטה ובטוחה.