ד"ח חריגות השכר: מי מרוויח יותר מהמותר?

על פי הדו"ח שהתפרסם הבוקר (שני) ב'ידיעות', מאות עובדים בגופים ציבוריים מקבלים שכר גבוה בהרבה מהמותר להם מתוקף תפקידם, לעתים חריגות גדולות במיוחד של אלפי שקלים בחודש.

על פי הדו"ח, חריגות השכר מקיפות שורה ארוכה של גופים ציבוריים: מעיריות וחברות ממשלתיות מהגדולות במשק, ועד לתאגידים כמו בנק ישראל ורשות שדות התעופה. כפי שבוודאי ניחשתם את רוב החריגות קיבלו הבכירים, בעוד העובדים הזוטרים מקבלים משכורות "רגילות". ב-57 מהגופים בהם התגלו חריגות, 61% מהחורגים הם בעלי התפקידים הבכירים.

בסך הכל התגלו על ידי הממונה חריגות שכר ב-93 גופים מתוקצבים ונתמכים בשנת 2017 (כלומר גופים לא ממשלתיים שמקבלים תמיכה מהממשלה): 54 רשויות מקומיות, 13 חברות ממשלתיות, 11 גופים נתמכים, 7 תאגידים, 6 חברות עירוניות ו-2 מועצות דתיות.

בין חריגות השכר הבולטות בדו"ח: סגן בכיר למנהל מחלקה אורתופדית בשירותי בריאות כללית הרוויח 45,634 שקל (חריגה של 47%), רקטור אוניברסיטת חיפה עם 65,139 שקל (40%), יועץ משפטי של עמידר - 49,421 שקל (36%), סגן מנהל אגף ברכבת ישראל - 38,580 שקל (21%), מנהל יחידת החשבות במקורות - 41,256 שקל (15%), מנהל תחנה ומציל בחיפה - 40,194 שקל (13.5%), מנהל אגף בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל - 56,801 שקל (11.5%), יועץ משפטי של רשות שדות התעופה - 70,512 שקל (11%), מנהל בית ספר במועצה האזורית מנשה - 17,146 שקל (10%), גזברית מועצת יבנאל - 23,354 שקל (10%), המבקר הפנימי בדואר ישראל - 39,165 שקל (9%) יו"ר ועד התברואה בעיריית ירושלים - 35,778 שקל (7%), וטרינר המועסק על ידי עיריית תל אביב - 34,080 שקל (6%) מנהל תחנת הצלה בהרצליה 35,162 שקל (5.5%), ומנהל אגף טכנולוגיות המידע בבנק ישראל עם 52,112 שקל (5.5%).

בין החורגים אפשר למצוא 56 בעלי תפקידים המוגדרים כ"דירוג מפעלי", 55 עובדי מחקר, 36 בעלי חוזה מיוחד, 34 בדירוג מינהלי אחיד, 24 בחוזה בכירים, 22 בדירוג המח"ר (הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח), 19 אנשי סגל אקדמי בכיר, 18 רופאים ו-10 פסיכולוגים.

את טבלת החריגות מובילה עיריית תל אביב עם 5 שנים רצופות של חריגות. ברשות שדות התעופה ובמועצה האזורית תמר החריגות נמשכות כבר 4 שנים. בעיריית טייבה ובמועצה האזורית חוף כרמל יש שלוש שנות חריגה רצופות.

חריגות שכר התגלו גם ב-12 משרות בעיריית בית שמש, ב-19 משרות בגני תקווה, ב-11 משרות במטה יהודה, וב-28 משרות בנוף הגליל (נצרת עילית בשמה החדש). במסגרת פעילות היחידות נמצאה חריגות שכר גם בבני ברק בקרב שני עובדי עירייה. במסגרת הסדרה בהסכמה הופחת שכרם החודשי של העובדים ב-2,378 שקלים והם נדרשו להשיב ביחד סכום כולל של 29,834 שקלים. החיסכון השנתי מוערך ב-40,170 שקלים ואילו החיסכון העתידי מוערך בכמיליון ושלוש מאות אלף שקלים.

חריגות רבות התגלו באלתא תעשיות, מקורות, נמל אשדוד, בנק ישראל ורשות שדות התעופה.

יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר באוצר היא האחראית לחקור ולגלות את החורגים בשכר ולדרוש בחזרה כספים ששולמו לעובדים שלא כדין. על פי היחידה, החיסכון מפעילות האכיפה בשנת 2018 מסתכם ב-275 מיליון שקל. בין היתר, הוחזרו 6.5 מיליון שקל מעיריית באר שבע, 2.3 מיליון שקל מהאוניברסיטה העברית, 1.25 מיליון שקל מרשות הכבאות ועוד כ-600 אלף שקל מקופת חולים מאוחדת.

לדברי הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, בשלוש השנים האחרונות נחסכו בזכות הבדיקות והחקירות של יחידת האכיפה כ-2 מיליארד שקל מקופת הגופים הציבוריים, לאחר שהתגלו בהם חריגות שכר. הוא ציין שהיחידה חסכה, מאז הקמתה ב-2007, כ-6 מיליארד שקל.

באוצר טוענים, כי עצם הקמת היחידה לחקירות השכר בגופים הציבוריים מהווה הרתעה ומונעת מראש חריגות שכר שהיו נהוגות בחלק מהגופים בעבר.

באופן מביך, אתמול התפרסם, כי סגן הממונה על השכר במשרד האוצר, הושעה מתפקידו על ידי נציבות המדינה לאחר שנמצא כי בעשרות מקרים דיווח על הימצאות בעבודה כשעסק בענייניו האישיים.