השמאל בישראל, הכולל את התקשורת הכתובה והמקוונת, יחד עם פוליטיקאים מהצד הנכון של המפה הפוליטית, משדרים צער ואבל על אשה גדולה באשר היא.
אין אני בא בדברי אלו להוריד מגודלה, וממעשה החסד העצומים שמייחסים לה, וזאת לא רק מפני שאינני מכירה, ולא רק מפני שאין לדבר רע על אדם, גם לא זה שאיננו עוד, ובטח כשהמת מוטל לפנינו, אלא בעיקר שהיא לא הנושא.
הנושא הוא, 'הפנקס האדום' אותו נשאו בגאון או שלא, בתקופת קום המדינה, פנקס של מפא"י, שהקנה זכויות יתר לאזרח שהתפקד לאותה קבוצה – והיה לחלק ממנה, ולא חלילה למשהו אחר...
היום הפנקס איננו אדום, ומפא"י איננה עוד מפא"י, אך כל השאר בדיוק אותו הדבר.
אם אתה רוצה להיות מקובל על האג'נדה העיתונאית, ועל חדי הלשון הכתובה במדיות השונות, או אם תחפוץ לקבל מחמאות מפי משוררים, וזמרים מלהקות מגוונות ושונות במדינתנו – אתה חייב את הפנקס, כן את הפנקס האדום של מפא"י.
כי אם לא, יבוא אחד מרושע כמו אפרים שמיר, ויאחל לך או לאשתך שתמות – לא פחות. שתחליף במותה את הגב' הראשונה במלכות נחמה ריבלין ז"ל.
הוא גם יודע לקלל ולדבר סרה נגד זמר הפופ לשעבר אריאל זילבר, שהיה מטובי הזמרים החילונים, ושיריו 'הזרוקים' היו במשך שנים רבות לחלק מהתרבות הישראלית, ופשעו הגדול שבגינו נמנע ממנו פרס של אומנים היה בכך שהוא 'חזר בתשובה' וחדל להשתמש 'בפנקס האדום'.
רק תדמיינו אילו היה קם מאן דהוא ומאחל מוות לנשיאת בית המשפט העליון בפועל או בדימוס – באי אלו האשמות היו מאשימים אותו תקשורתית ופרקליטותית.
ריבלין החכם ידע בעוד מועד עם הבחרו לכס הנשיאות, לה הוא זכה מקולות הימין, שכדי לשרוד את השבר הגדול שבעלי הבית מאותו 'פנקס אדום' עלולים להכין לו, אין לו אלא לשנות את הכיוון, לחגור עצמו 'בפנקס אדום', לאהוב בעלי חיים, לתעב מתנחלים, לעודד מצעדי גאווה, ובעיקר לשנוא את נתניהו אישית ואת מה שהוא מייצג ציבורית.
אמש התראיינה ח"כ שלי יחמוביץ בערוץ 2, אצל אודי סגל, וסיפרה בגאון ובהתרגשות על הקשר המיוחד שלה עם אשת הנשיא ועם הנשיא רובי בכלל, עוד מימים ימימה. כשנשאלה על דעותיה הפוליטיות של גב' נחמה ריבלין ז"ל, בקשה ח"כ שלי יחימוביץ' שלא להתייחס לשאלה זו...
היום ריבלין הוא נשיא ממלכתי, שרואה את כולם כולם, חוץ מאת מי שלא...
הוא נשיא אהוב ומחובק בעיקר מאלו שלא נתנו את קולם בהצבעה על בחירת הנשיא – שאפו רובי שאפו לך
ושלא אשכח לנחם: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים...