מיוחד: אלו תולדות היחסים בין דרעי לליברמן

הרקע היה מתאים, שניהם טענו לעדתיות ולאפליה כנגדם, דרעי הגיע מהרקע הספרדי "הנחות", וליברמן הגיע מרוסיה שגם זכתה באותם תקופות ללעג וקלס מהישראלים. "הטיקט" של האיש המופלה כנראה הייתה הרקע והסיבה לידידות שנשמרה במהלך כל כך הרבה שנים, גם כשדרעי היה רחוק מהפוליטיקה.

אביגדור ליברמן היה באותן השנים כוכב עולה בשמי 'הליכוד', את דרכו הפוליטית התחיל באוניברסיטה העברית יחד עם חברים משותפים כמו שר החוץ ישראל כץ, השר צחי הנגבי ועוד כמה חברים, שבחרו ללכת לתחום העסקי ולא הפוליטי.

בשנת 1988, הצליח ליברמן לזהות בבנימין נתניהו, שבדיוק חזר ממילוי תפקידו באו"ם, ככוח מוביל וחזק יותר מאריק שרון, ולכן החליט להיות לצדו של נתניהו. הוא שימש כעוזרו ובהמשך אף מונה למנכ"ל תנועת הליכוד. את הקריירה האמיתית שלו החל כאשר נתניהו נבחר לעמוד בראשות הממשלה והוא מונה להיות מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

לאחר כשנה וחצי בתפקידו, החליט ליברמן לפרוש ממשרד ראש הממשלה. יש שיאמרו שאז החלה מסכת השנאה והיריבות הבלתי פוסקת עם "הבוס" לשעבר. ליברמן שהכיר מתוקף תפקידו אילי הון רבים, עבר לעשות עסקים פרטים יחד איתם, ושם נכנסה לתמונה חברותו האמיצה עם אריה דרעי.

השם החם שמוזכר לאחרונה, כזה שגרם להפלת הממשלה הנוכחית, הוא היהודי המיליארדר מווינה שבאוסטריה - מרטין שלאף. החברים המשותפים לליברמן ודרעי מספרים ל'כיכר השבת', כי היה זה שלאף שתיווך וגרם לחברות הטובה בין שני האישים המנוגדים - לכאורה.

לדברי אחד מהמכרים שלהם: "הם היו נפגשים הרבה הרחק מעיניים בוחנות, בעיקר אצל שלאף במשרדיו המפוארים ברובע מספר 1 בוינה, שם, היו סוגרים עסקאות ודילים, ולגמו יין משובח, יחד עם המקטרת המפורסמת של דרעי, וסיגרים קובניים יחידי סגולה".

"כאשר דרעי הגיע לשלב הסופי של הסתבכותו, ליברמן תמך ועודד אותו, לפני ומאחורי הקלעים, כמו חבר נאמן. הוא גם נהג ללכת לבקר אותו באגף התורני במעשיהו מדי פעם, דרעי לא שכח לו את זה וגם כשעשרות תיקים נערמו מאחורי החזה הנפוח של ליברמן, היה זה דרעי שתמך עודד וחיזק אותו. לאחר זיכויו של ליברמן, הוא הגיע לחגוג את הזיכוי בחברתו של דרעי ואשתו".

כשאריה דרעי היה מחוץ לפוליטיקה, ליברמן הרגיש בנוח לתקוף את החרדים כאוות נפשו, לפני הבחירות של 2009 ליברמן שם במוקד הקמפיין שלו את נושאי הדת ומדינה, מה שהביא עליו את רוגזו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שאמר עליו ועל אנשי מפלגתו: "האנשים האלו הם כאלו שאין להם תורה, אנשים שרוצים נישואים אזרחיים, חנויות חזיר וגיוס בני ישיבות. הלב שלי נכמר. חלילה לתמוך בהם, זה איסור גמור. מי שיעשה כך, עוונו גדול מנשוא. מי שעושה כך תומך בשטן, ביצר הרע", סיים מרן זצ"ל כשמובן היטב הכוונה למי הוא קורא שטן.

החברות של דרעי ושל ליברמן נשמרה בדרך כלל כמו ששניהם אוהבים - 'הרחק ממראית העין'. כולם ידעו שהם חברים, אך אף אחד לא ידע איך בדיוק מתבטאת החברות שלהם. האם הם נפגשים מדי רבעון לכוס קפה? אולי יש להם מיזמים עסקיים ביחד? אולי הם רק מגיעים לאירועים אחד של השני זכר לידידות שהייתה פעם?, ואולי בכלל החברות שלהם היא מיתוס?

כל הספקות נפטרו, כשהחלו לדבר על זהות ראש העיר ירושלים בשנת 2013, ליברמן שכעס על ניר ברקת רצה להחליף אותו בראשות הבירה, אך יחד עם זאת הוא רוצה מישהו שיהיה נאמן לו. דרעי אשר נכנס באותם שנים להיות יו"ר ש"ס, נפל כפרי בשל לידיו של ליברמן.

משה ליאון ראש עיריית ירושלים, הוא חברם המשותף מימי ההיכרות הראשונים שלהם, בשיחות של דרעי וליברמן. כשהאחרון כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, ליאון היה שותף מלא לשיחות הסלון שהתקיימו ע"פ הדיווחים באחד הסלונים המפוארים, בימי שישי אחר הצהריים.

מכיוון שליאון הוא נאמן ל"בוס" ליברמן, והוא גם אדם דתי מזרחי, אין יותר מתאים ממנו לכהן כראש עיריית ירושלים, הוא יקבל את תמיכת החרדים מכיוונו של דרעי, וליברמן יסדר לו גם קולות מהחילוניים הירושלמיים הממלאים את שכונות פסגת זאב וגילה. הדיל היה נראה לכאורה מושלם ושני החברים היו מאושרים.

אלא שכנראה גם השועל הפוליטי הוותיק כמו אריה דרעי, לא הכיר את הפוליטיקה החדשה אליה הוא נכנס, וכפי שזכור לכל התרגיל עם ליאון לא צלח וניר ברקת חזר לכהן כראש העיר.

מאז, על פי טענות חברים משותפים, החברות קצת נסדקה, למרות שדרעי ביצע את מלאכתו נאמנה, ליברמן הרגיש נבגד, כי לא כל החרדים תמכו בו. על פי הדיווחים, ליברמן כעס יותר על כך שנציגו ליאון נכשל מאשר שכעס על דרעי על סרטון הבחירות המפורסם "כוכבית גיור" שלעג למפלגתו של ליברמן.

לאחר הסרטון ליברמן יצא חוצץ כנגד ש"ס ואריה דרעי, הוא תקף אותו, אך המשיך לכנות אותו בתואר חבר: "אם חברי אריה דרעי, היה צריך לעשות גיור לרות המואבייה, מעולם לא הייתה עוברת אצלו, בטח גם לה היה אומר 'כוכבית גיור 1, 2, 3, לכי חפשי את החברים שלך בהרי מואב או בשלגים של סיביר".

גם כשאריה דרעי הצהיר לפני כשנה, "אני עם איווט סיימתי", כשליברמן הלך לחזק את המרכולים הפתוחים בשבת. ליברמן מצידו נשאר נאמן לדרעי ובראיונות לתקשורת הקפיד לכנות אותו כחבר, כמו למשל בראיון לגל"צ: "אני באמת מעריך ומכבד את אריה דרעי, זה לא קשור לעניין".

למרות שבהתחלה המקורבים בין השניים סיפרו לכולם שהיריבות המתוקשרת היא לא אישית אלא אידאולוגית, נראה שבזמן האחרון החברות לא כתמול שלשום. גם המקורבים של שניהם, דוגמת אבי אבוחצירא ומשה ליאון, ירדו למחתרת ולא מוכנים לדבר אף מילה לא על "הבוס" ליברמן ולא על החבר - אריה מכלוף דרעי.

מי שניסה לתווך בין הניצים ולמנוע את פירוק הממשלה שעוד לא נולדה, הוא איש הצללים אבי אבוחצירא, אחד מחבריו מספר ל'כיכר השבת', "אבוחצירא המסכן בכל הסיפור. קרע את עצמו. עבד קשה להביא את הדיל המיוחל. והצליח להביא הסכמות ואז איווט אמר לא. בניגוד לאדרעי, אבוחצירא לא יצא לדבר לטובת הבוס בתקשורת ועבד באמת למען היהודת החרדית".

כך או כך, ימים יגידו האם החברות שנמשכה שנים ארוכות, והצליחה לשרוד גם תקופות קשות, תשרוד את המשבר האחרון והקשה בתרגיל של ליברמן להפלת הממשלה עוד טרם קמה.