קרב הארגונים גובר: ארגון המתנדבים 'איחוד הצלה' תובע את מד"א ומתגונן בפני טענותיו, בכתב הגנה ותביעה שכנגד שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בכתב ההגנה והתביעה הציג 'איחוד' מספר מקרים שאירעו בשנים 2017-2018, שבהם פעילות של מד"א מנעה ממתנדבי 'איחוד' להגיע במהירות לחולים ופצועים ולהגיש להם טיפול. אחד האירועים אף הסתיים בקביעת מותה של אישה.
כך למשל, מתואר מקרה משנת 2018, בו חובש איחוד הצלה בבאר שבע, אריאל פחימה, קיבל דיווח על אירוע חירום רפואי ברחוב חביבה רייק בעיר, בזמן שהוא עצמו היה מצוי באותו הרחוב. פחימה התקשר למוקד מד"א וביקש לקבל מידע על המיקום המדויק של האירוע, כדי להגיע לנפגע כמה שיותר מהר ולהעניק לו סיוע רפואי ראשוני.
למרבה הפתעתו, הן המוקדנית במוקד מד"א והן האחראי עליה השיבו שהם אינם יכולים להעביר לו את המידע על האירוע, שכן הוא עדיין לא חובר לאפליקציית משרד הבריאות. הפצרותיו של פחימה כי הוא סמוך למקום האירוע ויכול להעניק סיוע באופן מיידי לא הועילו, ואנשי מד"א ניתקו את השיחה.
איחוד הצלה טוענים כי במקרה זה פעלו מוקדנית מד"א ומנהל המשמרת בניגוד לנהלי משרד הבריאות שהנחה בבירור כי יש להעביר מידע אודות אירועי חירום גם טלפונית, וזאת עד השלמת חיבור כל הכוננים לאפליקציה.
במקרה אחר, משנת 2017, מתואר כי דניאל בוקובזה, חובש איחוד הצלה באשדוד, קיבל דיווח על אישה הסובלת מקשיי נשימה וזקוקה לעזרה רפואית, ברחוב ביאליק בעיר. בוקובזה הגיע במהירות על אופנועו לרחוב ביאליק, אך כאשר התקשר למוקד מד"א כדי לברר מהו מיקומו המדויק של האירוע, נמסר לו על ידי מוקדני מד"א כי אין כלל אירוע שכזה ברחוב ביאליק.
בהמשך אותו היום, עודכן בוקובזה באופן אגבי כי אותה אישה אשר סבלה מקשיי נשימה נפטרה, ושבני משפחתה טוענים כי חיכו להגעתו של אמבולנס במשך 25 דקות!
מקרים אחרים מתארים אירוע בכפר סבא, כאשר אדם מבוגר סבל מקוצר נשימה בהוסטל בעיר, ואירוע אחר בירושלים עם אישה שכרעה ללדת בביתה. במקרים אלו ואחרים סירבו מוקדני מד"א למסור מידע חיוני למתנדבים שהגיעו לזירות.
"לקרוא, לשמוע ולא להאמין", נכתב בכתב ההגנה. "כונני איחוד הצלה מתחננים למוקד מד"א לקבל פרטים על אירועי חירום, שעה שהם כבר מצויים בקרבת האירוע ורק זקוקים למיקומו המדויק על מנת לנסות ולהציל את חייהם של אנשים המצויים בסכנה. אלא שמד"א, מטעמים פסולים, מונעת את מסירת המידע באופן שמסכן חיים".
המקרים שהובאו בכתב ההגנה, הינם קצה הקרחון להתנהלותה מסכנת החיים של מד"א, ולמונופול המסוכן שיש לה על הצלת חיי אדם בישראל - כך נטען בכתב ההגנה.
ב'איחוד הצלה' טוענים גם שמד"א מטעה את הציבור, בכך שהיא טוענת שזמני התגובה של 'איחוד' הם מהנמוכים בעולם עם ממוצע שעומד על בין 8 ל-9 דקות. "מהמידע המצוי אצל איחוד הצלה, עולה כי נתונים אלה אינם נכונים כלל ועיקר. למעשה, זמני ההגעה של מד"א ארוכים בצורה משמעותית מזמני התגובה אותם היא מציגה לציבור.
"זמנים אלו מתארכים אף יותר, כאשר עסקינן בזמני התגובה של מד"א ביישובים רבים המצויים בפריפריה, בהם זמן התגובה הממוצע אף עולה בחלק מהמקרים על עשרים דקות (!). ההבדל המשמעותי בין המרכז לפריפריה נובע מהפיזור הנמוך של צוותי מד"א באזורים בהם יש אוכלוסייה מעטה", אומרים ב'איחוד הצלה'.
"לא לחינם מנסה מד"א להסתיר מעיני הציבור את המידע לגבי זמני התגובה האמיתיים שלה. הסתרה זו הינה חלק ממאבקי היוקרה שמנהלת מד"א על חשבון הציבור, במטרה לשמר את כוחה המונופוליסטי. ככל שהמידע על זמני התגובה האמתיים של מד"א ייחשף, כך יתחדד הצורך המהותי בשיתוף הפעולה בין גופי החירום השונים ככלל, ואיחוד הצלה בפרט", נכתב.
בכתב התביעה שכנגד, נתבעת מד"א על סכום שלמעלה מחצי מיליון שקלים, לאחר האמירות של מנכ"ל מד"א, אלי בין, דובר מד"א, זכי הלר ותגובות של מד"א לתקשורת. לפי כתב התביעה, אלי בין טען פעם בראיון ש'איחוד הצלה' הוא "עסק שמגלגל מיליונים" ומנהליו הם "עסקנים". דובר מד"א, זכי הלר, טען פעם כי איחוד הצלה פועל ב"שיטות של המערב הפרוע" ועוד.
את כתב ההגנה והתביעה שכנגד, הגישו באי כוחו של ארגון איחוד הצלה, עורכי הדין עמית חדד, נועה מילשטיין ויאיר לשם ממשרד חדד-רוט ושות'.
ממשרד עוה״ד חדד רוט נמסר: ״במשך שנים מד"א מסרבת לשתף פעולה עם איחוד הצלה, באופן שמסכן חיים ממש. בשל הסירוב להעביר מידע, נמנע לא פעם ממתנדבי איחוד הצלה להגיע בזמן לזירת האירוע, ולהציל חיים. במקום להתמודד עם הביקורת העניינית שהופנתה למד"א, ללמוד ממנה ולהציל יותר חיי אדם, בחרה מד"א להגיש תביעת סרק, בניסיון להפוך ביקורת לגיטימית ללשון הרע. אנו בטוחים שבית המשפט יקבע באופן הברור ביותר שניסיון זה לא יצלח".
תגובת מד"א: "אנחנו מברכים על ההזדמנות שניתנה לנו, לחשוף בבית המשפט את האמת מאחורי ההתנהלות של עמותת איחוד הצלה".