רבה של באר שבע, הגאון רבי יהודה דרעי, שיגר מכתב למשפחת רונה רמון, וביקש מהם לפעול על מנת למנוע את שריפת גופת האם, שביקשה זאת בכדי למנוע מילדיה עוד הלוויה, אחרי שקברו את אביהם ואחיהם.
בפתח מכתבו כותב הרב לבני המשפחה: "ראשית הנני להביע את תנחומי למשפחה היקרה על פטירת אם המשפחה רונה ז"ל, יחד עם כל בית ישראל הננו כואבים את כאבכם ומשתתפים באבלכם הכבד".
הרב מתייחס לשריפת הגופה וכותב: "הזדעזעתי לשמוע הבוקר בתקשורת כי המנוחה ברוב אצילותה האופיינית ביקשה שלא להביאה לקבורה אלא לשרוף את גופתה כדי למנוע לוויה נוספת וסבל מיותר מבני משפחתה.
"כמי שמכיר את ההשלכות ההלכתיות החמורות מצעד חריג זה אשר בכל קהילות ישראל מקדמת דנא חשו בו זעזוע עד שנפסקה הלכה בישראל 'שמי שציוה שלא יקברוהו אין שומעין לו' ובפרט המנוחה אשר מדבריה משתמע שלא ציוותה כן אלא כדי שלא לגרום צער מיותר לבני משפחתה".
הרב פונה לבני המשפחה וכותב: "הנני פונה אליכם בשם רבים מרבני ודייני ישראל ובשם חלקים גדולים בעם לשקול החלטה זו ולהביע את רצונכם לכבד את המנוחה בכבוד הראוי לה ולהביאה לקבר ישראל ברגבי האדמה אשר אהבה כל כך וגם הקריבה למענה את היקר לה יותר מכל, ושם תנוח על משכבה בשלום, וגם למען יוכלו צאצאיה לדורות עולם להתייחד עם זכרה מול קברה אשר יהיה לגל עד ולמצבה עד עולם שהיתה להם אם גדולה בישראל".
"אנו כמובן נעמוד לימינכם באם תרצו בכך לקיים לוויה צנועה וכל סידורי הקבורה גם ללא השתתפות בני המשפחה כפי שביקשה, ובכך תקוים בקשתה האחרונה בצורה הראויה והמכובדת ביותר", סיים הרב את מכתבו.
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו חלף הבוקר (רביעי) על פני ארונה של רונה רמון ע"ה במרכז פרס לשלום, ואמר: "אני הגדרתי את החיים של רונה רמון כטרגדיה במימדים תנ"כיים, אבל גם כגיבורת רוח במימדים תנ"כיים. האובדן של אילן ושל אסף, האובדן של חייה בגיל צעיר, אלה הן מהלומות איומות למשפחה מופלאה.
"אבל מה שכבש את הלב אצל רונה זה היה גם הצד השני של המטבע הקשה הזה, וזאת הדרך שבה היא התייצבה במלוא קומתה, זקופת גו והמשיכה לפעול. לא רק כרעייה שאיבדה את בעלה וכאם שאיבדה את בנה, אלא כמנהיגה. מנהיגה שנרתמה ורתמה את עצמה ואחרים כדי להמשיך בעשייה, ביצירה, במנהיגות, בטיפוח המצוינות, בטיפוח הגאוניות והיכולות שטמונים בתוך העם שלנו, ואולי בכל אחד מאיתנו, וביכולת להעלות את זה מעלה מעלה.
"הייתה בה אופטימיות, כוח עשייה, כוח עמידה. כאם שמכנסת תחת כנפיה לא רק את משפחתה המופלאה, אלא רבים רבים בעם וגם בעולם. העשייה הזו, והרצון גם לייצר גוף וכלים שימשכו את הרוח הזו, זה אולי התרומה הגדולה ביותר שלה. היא נכנסה ללב של כולנו. תמיד נזכור אותך ותמיד נשאף ללכת בדרכך".