62 שנים אחרי שהוקמה נצרת־עילית, העיר עומדת לעבור שינוי שם משמעותי ולהיפרד מהשם 'נצרת' שיוצרת לה קונוטציה שלילית. כך הפתיע אתמול (ראשון), רונן פלוט, ראש עיריית נצרת־עילית את חברי מועצת העירייה בישיבת המועצה הראשונה שהתקיימה לאחר הבחירות המוניציפליות.
העיר הוקמה במקור בשם "קריית נצרת" ולאחר תקופה קצרה הפך השם נצרת־עילית לשמה הקבוע. אולם, תושבי שני המקומות סובלים מהבלבול בשמות הערים הסמוכות והשונות לחלוטין בסוג האוכלוסייה שלהן.
בנצרת־עילית חיים כ־51,000 תושבים ונוספו לה כ־2,000 תושבים בשנתיים האחרונות, רבים מהם חרדים המתגוררים בשכונת הר יונה החדשה.
"נצרת היא העיר הערבית הגדולה בישראל, ונצרת־עילית היא העיר היהודית הגדולה בגליל. אנו חיים בשכנות מצוינת, אבל מדובר ברשויות נפרדות עם זהות וצביון שונים לחלוטין", מסביר פלוט. "אם 62 שנים אזרחי ישראל לא קלטו את ההבדל, אין מנוס אלא להחליף את השם. במקום לתקן את כולם כל הזמן, צריך לתקן את הטעות פעם אחת ולתמיד ולהעניק לנצרת־עילית שם שמבדל אותה מנצרת, שם שיתחבר למהפכת ההתחדשות שמתחוללת בעיר בשנתיים וחצי האחרונות, וימתג אותה בזהות חדשה".
פלוט הוסיף, "אני מקווה שחג המולד הקרוב יהיה החג האחרון שבו אני מקבל ללשכתי בנצרת־עילית זרי פרחים שמיועדים לעיר נצרת".
עסקן חרדי מקומי מספר ל'כיכר השבת' כי עוד בחיי מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, לא הרגיש ראש הישיבה בנוח עם השם שמסמל את הנצרות בעיר השכנה". העסקן ידע לספר כי גם מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי וכ"ק האדמו"ר מבעלזא התבטאו לא פעם כי יש לשנות את שם העיר".
בבחירות האחרונות לראשות העירייה לא התמודד אף תושב נגד פלוט, ובתום ספירת קולות החיילים הגיע ראש העירייה ל־98% תמיכה מבין המצביעים, אחוז הצבעה מרשים במיוחד.
עם בחירתו לראשונה לפני כשנתיים וחצי, אחר מאסרו של ראש העיר הקודם שמעון גפסו, אמר פולט כי הוא מעודד הגירת חרדים לעיר. "אני רוצה לומר שאני זה שפונה אליכם, פונה ומבקש תבואו הרבה אנשים, תביאו הרבה אנשים, ואני לא חושש מאף אחד, להיפך מברך כל יהודי דתי חרדי שמגיע לעיר, תהיו ברוכים, אנחנו נחכה לכם כאן בנצרת עילית".
על פי הודעת ראש העיר, בקרוב יתחיל הקמפיין לבחירת שם חדש לעיר הגלילית.