היום (שלישי) בבוקר יתחיל איש העסקים נוחי דנקנר, לרצות עונש מאסר בן שלוש שנים שנגזר עליו בגין הרצת מניות. דנקנר ירצה את עונשו בכלא מעשיהו וצפוי לשהות באגף 10 המפורסם בו ריצו את מאסרם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והזמר קובי פרץ שהשתחרר לא מכבר.
למרות ניסיון השב"ס ליצור כביכול שוויון תנאים בין האסירים המפורסמים לבין השאר, נחסך מדנקנר המיון המוקדם שנערך בכלא ניצן שתנאיו קשים יותר והוא עבר מיון מוקדם שיאפשר לו הגעה ישירה למעשיהו לאגף הנוח יותר.
במעשיהו יתחיל הליך הקליטה שבמסגרתו יעבור דנקנר ריאיונות עם קצין המודיעין, עובדת סוציאלית ועוד, יוסבר לו מעמדו החדש, דרישות הכלא בנוגע לספירות וניקיון, ותינתן לו ערכת אסיר הכוללת בין היתר מדים, כלי רחצה, שמיכות ועוד.
באגף 10, שהוקם במיוחד לאולמרט לפני כניסתו לכלא, יש מקום ל-18 אסירים ודנקנר צפוי לישון בתא עם אסירים אחרים. אגף 10 נחשב פתוח והכלואים בו לא צריכים להיות סגורים בתאים כל שעות היממה למעט שעתיים טיול בחצר.
על פי השב"ס, כמו כל אסיר חדש, גם דנקנר יהיה בהשגחה של צוות האגף ושל אסיר ותיק יותר, על מנת למנוע פגיעה עצמית כתוצאה מהפיכתו מאדם חופשי לאסיר, דבר שאינו פשוט לאף אחד.
דנקנר יוכל להשתמש בטלפון הציבורי שבאגף וליהנות מרכישת מזון ומוצרים שונים, במידה שיופקד כסף בחשבון הקנטינה שלו. כבר בשבוע הבא הוא יוכל לקבל מבקרים שזהותם תיבחן על ידי שב"ס. רק לאחר שירצה רבע ממאסרו הוא יהיה זכאי לבקש לצאת לחופשה דבר שיתאפשר במידה והתנהגותו בכלא תהיה טובה.
בשביל דנקנר מדובר בנפילה קשה מאיגרא רמא לבירה עמיקתא. עד לפני כמה שנים היה דנקנר אחד האנשים העשירים בישראל. הוא שלט בקונצרן אי. די. בי ונחשב לאחד מבכירי המשק הישראלי.
תקוותו האחרונה נגוזה לפני כחודשיים אז החמיר בית המשפט העליון את העונש שנגזר עליו במחוזי והאריך אותו משנתיים לשלוש. העליון אימץ את הכרעת הדין של המחוזי בתל אביב שקבע שדנקנר "אשם מעבר לספק סביר בעבירה של הרצת מניות". דנקנר אף צפוי לשלם קנס של 800 אלף שקל.
תחילתה של הפרשה הייתה בשנת 2011, אחרי שנים של שגשוג, צפתה אי.די.בי שתיקלע למצוקה תזרימית והחלה לחפש מקורות מימון. דנקנר החליט לבצע הנפקה בפברואר 2012 כדי לגייס כסף לחברה. בעקבות ההנפקה פתחה רשות ניירות ערך בחקירה עקב חשד להרצת מניות, וביוני 2014 הוגש כתב אישום חמור נגד דנקנר, נגד חברו איש שוק ההון איתי שטרום, ונגד אי.די.בי אחזקות. האישום המרכזי התייחס להנפקה שבה גויסו מהציבור 321 מיליון שקל.
לפי כתב האישום, דנקנר חשש מכישלון ההנפקה ורקם תוכנית להריץ את המניה ולהפוך אותה "אטרקטיבית". הוא עשה זאת באמצעות שטרום, שהפעיל את שותפו לשעבר עדי שלג, מי שהפך לעד מדינה בתיק. במשפט אמר שלג: "שטרום ביקש ממני להרים את שער המניה כדי להציל את ההנפקה של נוחי". דנקנר ושטרום טענו מנגד שעדותו שקרית.
ביולי 2016 הורשעו דנקנר ושטרום והשופט המחוזי חאלד כבוב קבע שהשניים "פעלו במשותף ובמתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי, לצורך הגדלת מחזור המסחר ומניעת ירידת השער, והעברת מסר לשוק כי יש גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול. נאשמים כאלה, מנוסים ומקצועיים, איני יכול לקבל את גרסתם שלא ראו את שעמד לנגד עיניהם, ולא הכירו באי-החוקיות שבמעשיהם".
בפברואר 2017 הגיש דנקנר ערעור לעליון הן על ההרשעה והן על העונש. גם המדינה הגישה ערעור על עונשיהם של דנקנר ושטרום (לימים הוחמר גם עונשו של שטרום משנת מאסר לשנתיים). בערעור ביקש דנקנר לזכותו וטען, כי "ביסוד ההרשעה עומדות טעויות יסודיות, השוללות את המסקנה המרשיעה. בית המשפט הרשיע את דנקנר על יסוד ראיות נסיבתיות שהוא עצמו הגדירן כראיות שאינן 'אותות ומופתים'".
דנקנר הוסיף, שהמחוזי טעה והתעלם מהסברו, שלפיו הוא ראה את פעילותו של שטרום כפעילות כלכלית לגיטימית אלא שכאמור ערעורו נדחה ועונשו הוחמר משנתיים מאסר לשלוש שנים.