הטלפון שהגיע מניצולת יד לאחים לעובדת הסוציאלית של הארגון העומדת עמה בקשר רציף, היה מרגש ודרמטי במיוחד:
"אני עומדת לפני ניתוח, שלדברי הרופאים ייתכן ולא אתעורר ממנו. מצד שני, אני חייבת לעבור את הניתוח ואיני יכולה לוותר עליו. אני רוצה לכתוב צוואה, וכדי שהיא תהיה חוקית, אני רוצה לעשות זאת בליווי של עורך הדין שלכם".
למחרת בערב, כשהגיעה הצוואה למשרדי יד לאחים – שם הופקדה לבקשת האישה, התרגשו אנשי יד לאחים לגלות כי חלק מרכזי בצוואה מוקדש לעתידם היהודי של שלשת ילדיה של הניצולה – ילדים משותפים לה ולאביהם הערבי.
שנים רבות קודם לכן אמה של גילה נישאה לערבי שהכירה. השניים עברו להתגורר בשכונה מעורבת בעיר במרכז הארץ. שם נולדה גילה – דור שני להתבוללות. בגיל 17 השיא אותה אביה הערבי בעל כורחה עם קרוב משפחתו הגדול ממנה בכעשרים שנה. הם עברו להתגורר בכפר ערבי ונולדו להם שלושה ילדים, כשגילה סובלת כל העת מסכת ייסורים קשה ומתמשכת.
כמי שגדלה בעיר יהודית ודיברה עברית צחה, התקבלה גילה לעבודה במפעל בבעלות ישראלית, באזור תעשייה קרוב לירושלים. יום אחד הבחין מנהל העבודה היהודי כי היא עולה על מונית שירות ערבית הנוסעת לאחד הכפרים הערביים בסביבה. כששאל אותה למחרת לפשר הדבר, היא סיפרה לו את קורות חייה. המנהל שנבהל לשמוע את הדברים מיהר לחבר אותה עם יד לאחים. ימים ספורים לאחר מכן, במבצע חילוץ - שהיה אחד המורכבים שידע הארגון – חולצו גילה ושלושת ילדיה והוברחו לדירת מסתור של יד לאחים.
לאחר השקעה רבה של מערך החונכות והעובדות הסוציאליות של יד לאחים, זכתה גילה לראות את ילדיה שבים ליהדות, למרות הקשיים הרבים שניצבו בדרכם. בשנת הלימודים הנוכחית היא אף זכתה לראות במו עיניה כיצד הם משתלבים במוסדות חינוך דתיים ומסבים לה נחת יהודית.
כאמור, בתקופה האחרונה נודע לגילה כי היא חייבת לעבור ניתוח הכרחי, ולכן ביקשה לכתוב את הצוואה האמורה. בצוואתה ביקשה מילדיה להמשיך לחיות ולהתנהג כיהודים: "מצהירה בזה שאני רוצה תמיד שהילדים שלי ימשיכו בדרך שנתתי להם להיות יהודים ולחיות כיהודים, ושילמדו בבתי ספר דתיים".
מיד לאחים נמסר כי בחסדי שמיים הניתוח הצליח בסופו של דבר וגילה מחלימה ממנו בימים אלו. הרב שמואל ליפשיץ, מראשי יד לאחים, אמר השבוע כי הצוואה המטלטלת הזו ממחישה עד כמה חשובה פעילות ההמשך עם הניצולות, לאחר השבתן למשפחותיהן ולעמן. "החילוץ הוא רק ההתחלה לפעילות ההמשך הענפה עם אותן ניצולות וילדיהן. זמן רב אחרי שחולצו מהכפר, העבודה שלנו נמשכת כדי לעזור להן להשתקם ולשוב לעם ישראל, על כל המשתמע מכך".