עם אישורו של הראשוני של התקציב הדו שנתי גם לשנתיים הבאות וקראת הבאתו לאישור הכנסת אומר מרכז מאקרו לכלכלה מדינית כי תקציב דו שנתי יקפיא את הכלכלה, יפגע בשכבות החלשות ויגרום לשחיקת הדמוקרטיה.
• התקציב הינו דרכה של הכנסת לאשר את מדיניותה הכלכלית והכללית של הממשלה ולכן הוא צריך להיעשות פעם בשנה.
• זוהי שיטת כלכלה במדינות קומוניסטיות אשר לא הוכיחה את יעילותה וגרמה להתרסקותן של כלכלות אלו.
• משמעות המהלך היא נטרול עבודת הכנסת.
הכנסת צפויה לדון וככל הנראה לאשר, בשנית, תקציב דו שנתי לשנים 2011-2012, על אף התנגדויות רבות שנשמעו, ביניהן מפלגת ש"ס וועדת הכספים. ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, מזהיר מפני מהלך זה וטוען כי "תקציב דו-שנתי יקפיא את הכלכלה, יפגע בשכבות החלשות ויגרום לשחיקת הדמוקרטיה".
בפעם הראשונה שהוחלט על כינון תקציב דו שנתי נטען כי זהו מהלך הכרחי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. ההחלטה התגלתה כשגויה כבר חודשים ספורים לאחר אישור התקציב כאשר החליטה הממשלה לשנותו מן היסוד ולקצץ בתקציבי משרדי הממשלה לטובת תקציב הביטחון.
ד"ר רובי נתנזון, מסביר כי: "התקציב אינו כלי כלכלי בלבד, אלא מסמך המבטא סדרי עדיפויות של המדינה בכל תחומי החברה הישראלית. באמצעות התקציב הכנסת מתווה מדיניות כלכלית וכללית של הממשלה. זהו כלי המשמש כביטוי של ממש לאמון הכנסת כנציגת העם הריבון בממשלה וכשופר לדמוקרטיה דווקא בזכות הדיונים והלחצים הפוליטיים המתרחשים בתהליך אישורו. תקציב דו שנתי קבוע יגרום לצמצום הדיונים ובכך לפגיעה בדמוקרטיה".
ד"ר רובי נתנזון מוסיף: "יתרה מזאת, דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי מלמד על הצורך בתיקון עיוותים במדיניות החברתית. התקציב הדו שנתי יגביל את היכולת של מקבלי ההחלטות לערוך את התיקונים הנדרשים לאותם עיוותים ובכך יגרום להחלשה נוספת של הקבוצות החלשות בחברה ולמימדי העוני להתעצם. מאפייניה של ישראל משתנים באופן תדיר ויש להתחשב בכך. שנת 2009 הוכיחה כי השינויים גדולים מאוד בטווחים קצרים מאוד, כאשר הכלכלה התאוששה בניגוד למצופה. תקציב חד שנתי הוא הנכון ביותר עבור המציאות הישראלית".