כשבועיים לאחר האסון הכבד שפקד אותה, יעל שבח, אלמנתו של הרב רזיאל הי"ד, מספרת בראיון לתוכנית "לפני כולם" בערוץ 20 לכתבת טל מאיר, מה עבר עליה מאז השיחה האחרונה עם בעלה, רגעים ספורים לאחר שנפצע אנושות בפיגוע ירי. "הוא אמר 'אה, אני אוהב אותך, ירו בי!'. ואז היה רגע כזה שהבנתי כאילו מה שמעתי אבל לא הייתי בטוחה, אז הורדתי אותו מהרמקול ואז הוא אמר 'ירו בי, אני בכניסה לחוות גלעד'. אז אמרתי 'טוב, ביי', וניתקתי. ואז הכל התחיל לעבוד על אוטומט. מתקשרים לזה, מתקשרים לזה, שולחים הודעות לזה. ובראש שלי מה שרץ כל הזמן זה שכאילו, בסדר, יש פיגוע ירי בכניסה לחוות גלעד, ייקחו אותו לבית חולים, מקסימום יקטעו לו רגל, ויחזירו לי אותו הביתה".
הרב רזיאל שבח היה בדרכו הביתה לחוות גלעד כשהמחבלים ירו לעברו עשרות כדורים. יעל התבשרה על מותו כשהגיעה לבית החולים מאיר בכפר סבא. "עד ההלוויה וגם אחרי לא הפסקתי לבכות. לידו זה היה מאד קשה ואתה רוצה להרגיש, כאילו להיפרד, אתה רוצה להרגיש את הרגע האחרון, וזה... ממש לא זה".
לאחר שבוע של מצוד ותחת קרב יריות בג'נין, חיסלו כוחות משמר הגבול את אחד מחברי החוליה שרצחו את הרב שבח. שני מחבלים נלכדו וככול הנראה מחבל נוסף נמלט מהמקום.
במהלך חילופי היריות נפצעו שני לוחמי ימ"מ. "הרגשתי תחושת אכזבה, תחושת פספוס, כאילו, למה כוחותינו צריכים להיפצע עוד פעם בשביל דבר כל כך מגוחך, תורידו להם טיל נ"ט, מה אתם נכנסים ברגל, מתחילים לברור, ואז נפצעים ועוד רוגמים אותם באבנים? זה מביך קצת. זה נותן תחושה של דווקא לא גאווה. יש לי המון תודה והמון הוקרה על המהלכים האלה. זה לא קשור לחיילים בשטח. בפיקודי יותר, בדרג המדיני, יש משהו מעוות מאד, משהו מביך מאד. זה נראה לך משהו שצריך להתגאות בו? שנכנסתם באישון ליל ותפסתם בדיוק את המחבל הספציפי הזה, וכשיצאתם רגמו אתכם באבנים ויש שני פצועים? זה ממש לא מחמיא כל הדבר הזה".
מיד לאחר הרצח יעל נלחמה להקים בית קברות קבור בחוות גלעד ובעלה הראשון שנקבר בישוב. "הוא ידע שחוות גלעד צריכה בית עלמין כדי שזאת תהיה אחיזה אמיתית בקרקע", אמרה שבח. כעת היא קוראת לראש הממשלה לפעול להסדרת הישוב: "אם אתם רוצים לתת נחמה תפעלו, תעשו משהו. גם בהיבט החינוכי ממול מי שפגע, זה לא הגיוני שאנחנו נמשיך לחיות פה כמו כלבים....". בשלב זה כבה החשמל בביתה של שבח והיא מיהרה להדגיש: "הנה, ההוכחה. שר הביטחון הבטיח חשמל. הבטיח וזה לא קורה. זה קורה אבל הכל תקוע אצל פיקודים. אני לא מכירה כפר ערבי אחד שבוכה על חשמל כמו שחוות גלעד בוכה על חשמל. בעיני זה פשוט משהו שאני לא גאה בו. מדינית, כל יום מחדש אנחנו שואלים את עצמנו איפה הגאווה הלאומית שלנו? אדוני ראש הממשלה, איפה עמוד השדרה שלך? ואם אין לך עמוד שדרה, בוא תגיד 'אין לי עמוד שדרה'".
"להגיד לך שזה מפתיע אותי שהוא קדוש? זה לא מפתיע אותי. כלפי שמיים, זה לא מפתיע אותי שהשם רצה אותו לידו", סיכמה. "השאלה היחידה שיש לי זה למה עכשיו? תן לנו ליהנות ממנו קצת, עוד כמה שנים. זה צעיר מידי".