בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את עתירתם של 27 פעילים ערביים מיפו, אשר עתרו לבטל זכייתם של קבוצת דתיים, במכרז לבניית בניין מגורים עבורם במתחם האתרוג ביפו. הקרקע הוצאה בחודש מאי למכרז על ידי מנהל מקרקעי ישראל, וחברת "אמונה", אשר ייצגה את קבוצת הרוכשים, זכתה עבורם במכרז.
בעתירתם נגד הזכיה טענו הפעילים הערביים, כי הואיל והדירות במתחם ישווקו רק ליהודים, תוך אפליה של הציבור הערבי ביפו, יש לבטל את הזכיה.
בית המשפט קבע, כי הפעילים הערבים לא השתתפו במכרז ועל כן אין להם זכות עמידה, אף לא כעותרים ציבוריים, וכי בחוזה המכרז לא היה שום תנאי המחייב את הזוכה בו לשווק את הדירות באופן שוויוני. הצעתם של הרוכשים היהודים היתה הגבוהה ביותר, ועל כן זכו במכרז כדין. לגבי זכותם של יהודים לגור יחד בבניין משלהם פסק השופט: "אני לא מוצא פגם בהתארגנות של קבוצת אנשים המבקשים לגור בשכנות, כדי לאפשר להם לקיים אורח חיים הרצוי להם לרכישת מגרש כדי לבנות עליו את דירותיהם".
בשולי פסק דינו תקף השופט את צביעותם של העותרים, עליה הצביע אף במהלך הדיון, לפיה אם ערבים היו זוכים בקרקע, לא היתה מוגשת העתירה כלל. בפסק דינו כתב השופט: "עוד ראוי להוסיף, כי העתירה לוקה בחוסר תום לב בכך שבעוד רוממות עקרון השוויון בגרונם, מהעתירה עולה בבירור, שלשיטת העותרים ראוי לייעד את המגרש למגזר המסויים ביקרו הם חפצים".
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, המייצגת את הרוכשים היהודים אומרת כי "העתירה היתה מקוממת מלכתחילה, משום שבין השורות עלה ריח חריף של גזענות. הטענה של העותרים, ש-20 משפחות יהודיות לא יכולות להתגורר יחד בבניין ביפו היתה משוללת כל יסוד מלכתחילה, במיוחד שאם 20 משפחות ערביות היו זוכות במכרז – לא היתה לעותרים כל טענה. אנו שמחים שבית המשפט חשף את פרצופם של העותרים, ופסק, לגופו של עניין, כי אין כל פסול בהקמת בניין מגורים עבור ציבור מסויים כלשהו, אם הקרקע הוצאה למכרז באופן שוויוני, והזכיה בה נעשתה כדין".