בית המשפט הצבאי ביהודה הרשיע היום (רביעי) את המחבל עומר אלעבד, שרצח בערב שבת, ה-21 ביולי 2017, את יוסף, חיה ואלעד סלומון הי"ד ופצע את טובה סלומון, בביתם שבישוב חלמיש.
המחבל הורשע בכתב אישום חמור שכולל שלוש עבירות של גרימת מוות בכוונה (המקבילות לעבירת רצח), שתי עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירת הסתה ועבירות נוספות.
היום נשמעו הטיעונים לעונש ודברי בני המשפחה, גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.
במהלך הדיון, ביקשה הפרקליטות הצבאית לגזור על אל-עבד, תושב הכפר כובאר, ארבעה מאסרי עולם - אחד בעבור רצח כל בן משפחה, ועוד אחד בגין יתר העבירות שבהן הורשע - שתי עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירת הסתה ועבירות נוספות.
לאולם הדיונים נכנס המחבל כשחיוך רחב על פניו וכשהוריו נוכחים במקום גם כן. דן לנדא, אביה של מיכל סלומון, שהצילה את ילדיה לאחר שהצליחה להימלט עמם לקומה השנייה, אמר במהלך הדיון: "כשאדם הולך לבית עולמו ברגעיו האחרונים, ככל שניתן, הוא רואה מול עיניו פנים מלאות אהבה וחמלה וחש את הרצון להקל עליו את כאביו. יוסי, חיה ואלעד ראו ברגעיהם האחרונים את פני השטן, מלאי שטנה ותאווה להכות ולהכאיב".
אורית מרכוס, שאיבדה את שני אחיה ואביה בפיגוע, הביאה עמה תמונות של בני משפחתה ומיררה בבכי. "אני רוצה להראות לכם את כל המשפחה שלי ברגע מיוחד לפני האסון הגדול. היינו משפחה שמחה, משפחה מלוכדת, משפחה של הרבה חום ואהבה", אמרה. "הורי היו ממקימי הישוב והבית בחלמיש היה בית מאוד מלכד, מקום של מפגש וחיי קהילה. הבית הזה הפך למקום שמלא בזיכרונות וכאב, טראומה מאוד קשה, אובדן גדול ושכול".
"מעשה רצח של שלושה אנשים בדם קר וניסיון לרצוח את אמא, מיכל וחמשת הילדים, הוא מעשה כל כך נתעב ואכזרי, שאנו ביקשנו לתת עונש מוות לרוצח, או לכל הראוי את העונש המירבי על מכלול המעשים. לבן בליעל שכזה אין זכות לראות אור יום, לנשום, לאכול".
גם חן סלומון - רעייתו של הבן שמואל ואמו של התינוק שחגגו את לידתו באותו ערב שבת - סיפרה על הסיוטים שלא מרפים: "אנחנו מפחדים להביא עוד ילדים לעולם האכזר הזה, זו חוויה שאנו חווים מהולדת בננו הבכור. לתחושה הכבדה הזו מתלווה התחושה שאותנו שכחו. אנחנו לבד במערכה, אין סיוע מהמדינה".
"זה כנראה לגיטימי לאבד אבא ושני אחים יום אחרי שנולד לך בנך הבכור, ואני, במקום לעצור לרגע כמו כל אישה שיולדת להחלים מהלידה, להתרגש מהאושר שנכנס למשפחה, או לתת לעצמי להתפרק - לא הייתה לי אפשרות. אני רק מנסה להיות חזקה בשביל בעלי, משפחתי ובשביל הילד שלי, כי אני יודעת שלא מגיע לתינוק שלי לשאת על כתפיו את כל הכאב הזה".
לאחר הדיון מתחו בני המשפחה ביקורת חריפה על כך שלא הוצגה דרישה לעונש מוות: "אנחנו מבינים שמשחקים בנו, שמדברים ומדברים, אבל לא עושים באמת את מה שצריך. הם יכולים להרים טלפון, לבקש ולדרוש את זה. ראש הממשלה ושר הביטחון היו בשבעה ואמרו לנו באופן מפורש שיעבדו על זה ושאפשר לקדם את זה".
איתמר בן גביר מראשי עוצמה יהודית וצבי סוכות מנכ"ל התנועה, הגיעו אף הם לבית המשפט הצבאי בעופר כשבידיהם גליוטינה. עם הגעתם של השנים למקום פרץ עימות בינם לבין משפחות מחבלים שהיו במקום ואנשי הימין קראו לעברם:"במדינה מתוקנת היו מוציאים לפועל עונש מוות לילדים שלכם שרצחו יהודים".
אנשי שירות בתי הסוהר הרחיקו את פעילי עוצמה מהמתחם וביציאה ממנו אמר עו"ד בן גביר: "ליברמן עושה ספין אם היה מתכוון לכך, היה מורה לתביעה הצבאית לבקש עונש מוות למחבלים. הוא שר הביטחון לא סמל משמרת. העונש הראוי לכל מחבל שרצח תינוק או תינוקת הוא גיליוטינה להוריד על הראש שלו".