הרב ישראל רוזן נסער מאוד מפרשות שעלו השבוע בתקשורת בהקשר של הסכסוך בין יהודים לערבים. מי שהעלה את חמתו ראשונה היו דווקא היהודים – שופטי בית המשפט העליון, שקבעו כי כביש 443 יפתח לתנועה של פלסטינים למרות ניסיון העבר שמלמד על פיגועים ומעשי חבלה מצד מחבלים. אבל גם ח"כ זחאלקה , "החוצפן", כלשון ראש מכון צומת, ודרישת ממשלת ירדן להחזיר את המגילות הגנוזות לירדן - כיוון שהם "נגזלו משטח כבוש" - עוררו את הרב רוזן להגיע אל המסקנה כי משהו "יסודי" צריך להשתנות במדינה.
"העולם כולו נגדנו", כותב הרב רוזן במאמרו השבועי, "אנחנו נמצאים תחת מיתקפה קשה וארסית נגד זכות קיומה של מדינת ישראל ו'העולם כולו נגדנו'. העולם כולו רואה בנו כובשים, ואפילו קלגסים, וכל 'הצעדים בוני האימון' רק הפכו לנו לרועץ. מי שחשב שההתנתקות החד-צדדית, האכזרית כלפי עצמנו, מחבל עזה תרפה את החבל מעל צווארנו הפוליטי - התאכזב קשות."
לדברי הרב רוזן מדינת ישראל צריכה לשנות את מדיניותה כלפי ערביי ישראל ולהיות תקיפים הרבה יותר בהסברה. "לדידי ברור לי שכל מה שלא נעשה לטובת זכויות האדם והדמוקרטיזציה של ערביי ישראל ויו"ש, והעלאת רמת חייהם והשכלתם, הכל יתהפך כנגדנו וינוצל לרעתנו, כאומרים: "הנה אתם מודים שלא הייתם בסדר! כובשים וגזלנים שכמותכם!" אני משוכנע שרפיסות שהיתה בנו היא שגרמה לנו כל זאת, ואילו היינו יותר תקיפים, יותר חוצפנים ויותר נשכנים כלפי העולם - היו מתחשבים בנו יותר. מוטב להתמודד עם ה'עולם' מעמדת כח מאשר מעמדת חולשה. מי ש'כולם נגדו' משתולל ומתפרע. במצבנו כיום אין מה להפסיד. ננסה!".
אבל חוץ מהתקפיות כלפי ערביי ישראל ודעת הקהל בעולם מציע הרב רוזן הצעה ברוחו של שר החוץ אביגדור ליברמן. "הגיעה העת 'להכריז מלחמה' על ערביי ישראל, וכמובן פלשתינאי יו"ש, שאינם נאמנים למדינה לפי מבחנים ברורים שיוגדרו, ולהגדירם כ'אויבים'. ה'מלחמה' תהיה במסגרת של שלילת זכויות, גם קולקטיביות (כמו נסיעה בעורקי תחבורה), כל זמן שאינם עומדים במבחן הנאמנות למדינה. גם זכות ההצבעה לכנסת, ובודאי זכות ההיבחרות, אינם 'הלכה למשה מסיני' ומותר לכרסם בהם בשל אי-נאמנות, ובודאי מטעמי בטחון ו'הבא להורגך'."
עם זאת, אומר הרב רוזן שהסיבה לאי היכולת לממש מלחמה זו באויב הערבי בישראל היא בגלל השמאל היהודי, אותם הוא מכנה "אחים-אויבים". "אכן, הסיבה לאי יכלתנו לממש 'מלחמה' זו מצויה ב'אויב הפנימי' שלנו, בקרב אחינו יהודי השמאל, ובראשם חלק משופטי בג"צ אשר זכויות האדם והומאניזם כלפי אויבים עדיפים בעיניהם על פני בטחון המדינה ואזרחיה (כביש 443. ראו לעיל). כלפיהם אין לי פתרון! הם אחים-אויבים וחלילה 'להלחם' בם. רק בשכנוע, ובעיקר בהסברה חדה ואף מגוייסת, אולי נצליח להפיג את 'אויבותם' או לפחות לדחוק אותם לשוליים."