בהלוויה רווית יגון, ליוו בערב שבת המונים את הרב מאיר אבשלום חי, שנרצח אמש בפיגוע סמוך לישוב שבי שומרון.
שבעה יתומים הותיר אחריו מאיר אבשלום חי. בנו הגדול בן ה-16, אליהו, ספד לו, וגרם להמוני המלווים להזיל דמעות: "אבא רצה לימוד תורה. אם אנחנו רוצים להנציח את אבא, אנחנו צריכים לעשות את הדברים האלו, לא ללכת עכשיו לעשות נקמה, לפוצץ ערבים מכות. זה לא הפתרון שלנו. ההבדל ביננו לבינם הוא שאנחנו בני אדם. אנחנו לא נלך ונירה להם בראש סתם. אם יבואו אלינו - נהרוג, אנחנו אליהם לא נלך. אנחנו יהודים, אנחנו קדושים, אנחנו בני אדם".
"אבא, אבא. השם נתן, השם לקח, מה היינו עושים בלי אמונה אבא. מה היינו עושים בלי אמונה. הספקתי להיות איתך 16 שנה של נצח. כולם דיברו על המיוחדות שלך. היית תמיד איתנו, היית מחובר אלינו מאוד, ידענו שאבא איתנו תמיד בכל מצב " זעק הבן בבכי תמרורים, כשההמונים גועים בבכי לצידו.
"אבא, אתה יודע שלפני שנתיים החלטתי לא להיות דתי, שהדרך לא מתאימה לי, שאני לא רוצה לשמור שבת, לא רוצה פאות, עזבתי הכל, אמרתי 'אני לא רוצה את זה'. אני יודע שאז קרעתי אותך, לא דיברנו ורציתי לומר לך 'אבא אני אוהב אותך'. בשבועות האחרונים הרגשתי, היתה לי תחושה שמשהו יקרה. רציתי לחבק אותך. אני יודע שהכאבתי לך בחייך. אני רוצה לבקש סליחה".
בין המוני המלווים, מכריו ומשפחתו של הנרצח, היו גם השרים אלי ישי ויעקב נאמן, וחברי הכנסת ניסים זאב, יעקב כץ, אורי אריאל ומיכאל בן ארי.
הרב יהושע שמידר – רב הישוב שבי שומרון, ספד: "היית כל כך מלא באהבת תורה, לימדת את הילדים תורה שמבוגרים לא יודעים. כולך היית אהבת תורה. החיות שבך הקרינה לכל הסובבים אותך. ריבונו של דבר, איך זה יכול להיות דבר כזה. מי ימלא את החיסרון שלך, איך יכול להיות שיד רשעים תגדע את הדבר הזה. איך עדיף ערבים על פני יהודים, עד מתי תיתן רשעים למלוך? הרב מאיר, כולך טהור, אהבת תורה. אתה נהרגת על קידוש השם, כולך קידוש השם".
חלק מהמספידים הפנו את האצבע המאשימה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ברק, בשל ההקלות שנתנו לפלסטינים בהסרת המחסומים. כך למשל ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, אמר כי "מאיר שלנו אינו קורבן השלום. האיוולת של ממשלת ישראל היא תוצאה טבעית להפקרות של פתיחת המחסומים. למרות זעקותינו, העדיפה ממשלת ישראל את מרקם היחסים של הערבים על פני היהודים".
"אני קורא לכם בנימין נתניהו ואהוד ברק: התייצבו לפני היתומים ותבקשו מהם סליחה. אינכם יכולים להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה". רצונכם למצוא חן בעיני הפריץ מפקיר את חיינו. האויב הערבי שהשוויתם לחיות פרא הוא עלבון לחיות".
(צילומים:פלאש90 ושמואל חן )
