"מכת מוות לילדים", כך הגדירו רופאי המחלקה ההמטואונקולוגיה ילדים בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים את ההחלטה של מנהל בית החולים להעביר את המחלקה למחלקת מבוגרים. בעוד כשבועיים הצעד ייצא לפועל והמחלקה תיסגר סופית. רופאי המחלקה, שהודיעו על התפטרותם כמחאה לפני כשלושה חודשים, טוענים כי "סומנו" על ידי משרד הבריאות ולא יוכלו לעבוד בבתי חולים אחרים.
ד"ר איריס פריד, מומחית לגידולי מוח ונוירובלסטומה, אחת מבין חמישה רופאים בלבד בתחום ההתמחות שלה בארץ, לא חוזרת בה מהמאבק: "אמרו לנו אוף דה רקורד שאנחנו מסומנים, אף בית חולים לא ירצה להסתבך עם ליצמן ויעסיק אותנו. אנחנו כתם שחור. הסכמנו להקריב את עצמנו בשביל הילדים". באותה נשימה היא אומרת: "הייתי חוזרת על זה שוב, אני לא מתחרטת לרגע".
"הפרופסור זאב רוטשטיין (מנהל בית החולים), הציע לנו מאה אלף דולר ומשרת ניהול בהדסה בתמורה לכך שנישאר בבית החולים. אבל את האמת אני יודעת, אם אני אשאר בהדסה - אני רק אהרוג את הילדים שלי. איזו אמא רוצה לעשות את זה?".
"גם כעת, הלחץ שיש עלינו בהדסה עצום, אנחנו נמצאים בחצי מהתקן של רופאים במחלקות דומות בבתי חולים אחרים בארץ. "הדסה" רוצה להגדיל את ההכנסות ומבקשת להוסיף עלינו חולים נוספים, תיירים רפואיים" היא מסבירה, "זה כמעט בלתי אנושי ובלתי אפשרי לאחוז ראש עם כזה לחץ וכזה טירוף, (כיום. כ.ה.) רופא עושה עבודה של חמישה אנשים - ועל הלחץ הזה עוד רוצים להוסיף את התיירים. אין כמעט אפשרות שלא נטעה במהלך הטיפולים".
איריס מאוכזבת מהתקשורת, מבית החולים, משר הבריאות ליצמן ומבתי החולים הנוספים בארץ שלא שותפים לזעקתה. "עשו לנו רצח אופי כאילו עינינו צרות בכסף שהדסה תרוויח, אבל זה בכלל לא מעניין אותנו. נמצאים כאן אנשים עם הרבה מאד כוח והרבה מאד כסף. יש כאן עוול נוראי שזועק לשמים, יש ילדים שימותו, אבל משהו מאד חזק משתיק את כולם".
גפן בר און, ילדה בת תשע חולת סרטן שמטופלת במחלקה, פנתה בשיחה עם 'כיכר השבת' אל שר הבריאות יעקב ליצמן והתחננה בכדי שיפעל לפתוח את המחלקה בבית החולים שערי צדק, "תן לנו לפתוח מחלקה בשערי צדק", אמרה. אביה של גפן, זועם על המערכת ותוקף את התנהלותו של השר ליצמן בנושא: "שר הבריאות הוא רב, וכתוב שפיקוח נפש דוחה את כל התורה. אתה חסיד גור, אתה לא מתבייש להקריב את חיי הילדים האלו בשביל החברות שלך עם פרופ' רוטשטיין?".
הפרופ' מיכאל (מיקי) וינטראוב, מנהל המחלקה, אומר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי לא היה מנתח את ילדו שלו במחלקה שתכננה הדסה. "מסגרת לטיפול בילדים חייבות להיות במסגרת לטיפול בילדים".קובע וינטראוב חד משמעית.
ו', אברך תושב ירושלים שבתו נפטרה לפני שנתיים ממחלת הסרטן לאחר ארבע שנות סבל במהלכן הייתה מאושפזת בהדסה וטופלה על ידי מיקי ואיריס, מספר על מסירותם של רופאי המחלקה. "יש משפט שלא יוצא לי מהראש" הוא אומר, "בתי במשך ארבע שנים כמעט לא ראתה את הבית, הייתה מאושפזת וסבלה נוראות מהמחלה. באחד הימים ניגש אליי אחד מילדי ואומר לי: 'אבא אני גם רוצה להיות עם סרטן. לאחותי יש כל כך הרבה חברים, וכל כך כיף לה בהדסה גם אני רוצה את זה'".
"המשפט הזה מצמרר ומרגש כאחד, ההרגשה שהייתה במחלקה היא מדהימה. ההתנשאות שיש אצל רופאים רבים - לא קיימת בכלל במחלקת הילדים" אומר ו'. "אני זוכר", הוא מספר, "באחת השבתות כשבתי הייתה מאושפזת בטיפול נמרץ, עלתה השאלה אם לבצע ניתוח חירום. העניין נידון אצל הרופאים הכירורגים שדנו אם הילדה תחזיק מעמד בניתוח כזה. בשעה אחת בלילה במוצאי השבת, הופיע בבית החולים פרופסור מיקי וינטראוב ואמר לי 'אני לא יכול לעזור כאן בייעוץ מקצועי כי ההכרעה נתונה בידי הכירורגים, אך אני נמצא כאן כדי להיות אתכם', מיקי ישב לידינו, שמע את כל דברי הרופא ותרגם לנו אותם לשפה מדוברת. הוא תמך בנו כך במשך שלוש שעות, הרגיע והסביר, ושוב הרגיע. רק כשהרגיש שאנחנו בסדר הוא שב לביתו ולמחרת הופיע כרגיל למשמרת עבודה".
דיני גרינבוים, אמא לילדה שהבריאה זה עתה מסרטן קשה, מספרת גם היא על מסירותם של רופאי המחלקה: "אין כאן אף חידוש, המילים הן אותן מילים, ההרגשה, האבהות והקרבה בין הרופאים לילדים החולים ולבני משפחותיהם לא ניתנת לתיאור".
"הם עושים את עבודתם מתוך שליחות", מוסיפה דיני, "פרופסור וינטראוב השקיע את נשמתו במחלקה ובנה אותה תוך שימת דגש על איכות החיים של הילדים. אין מטופל במחלקה שאין לו את מספרי הטלפון הניידים האישיים של כל הרופאים והאחיות, והמספרים האלו זמינים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הם זמינים לכל שאלה, בלי טיפת אגו ובלי התנשאות. הם עושים את שליחותם נאמנה במלוא מובן המילה".
"רק שתבין," היא אומרת, "מכון שרת, המכון שמטפל בחולי סרטן מבוגרים, נראה כמו בית קברות. הולכים שם שלדי אדם והתחושה היא נוראית. לעומת זאת, מחלקת הילדים נראית כמו פסטיבל אחד ענק - וזה דבר שפרופסור וינטראוב בנה בעשר אצבעותיו".
ובחזרה לו'. לטענתו, במהלך כל ימי האשפוז הארוכים הצליח להגיע כמה פעמים אל שר הבריאות ליצמן ונעזר בו רבות. אלא שכאשר פנה לאחרונה לשר במטרה לשוחח עמו על המשבר בהדסה - הוא נתקל בקיר אטום. "פניתי ללשכה ואמרתי כי איני קשור לוועד ההורים ואין לי שום קשר אליהם, אני רק מבקש לשוחח עם השר ולהבהיר לו כמה דברים חשובים בעניין. בקשתי להיפגש עם השר נדחתה כששמעו בלשכתו שהנושא הוא המחלקה ההמטואונקולוגיה ילדים בהדסה".
הוא מוסיף: "רציתי לציין בפני כבוד השר שתי עובדות - האחת עובדתית, שאין מקום למטופלים במחלקות האחרות, ודבר שני - שאף מחלקה לא תוכל לתת לילדים את אותו יחס שקבלו במחלקה הנוכחית".
"דבריי נפלו על אוזניים אטומות" הוא מספר באכזבה, "במכתב תשובה שנשלח לי מהשר נאמר כי מבדיקה של גורמי מקצוע הוברר שאין צורך במחלקה נוספת בירושלים. אני זועק לשמיים! אלו גורמי מקצוע בדקו את זה? שליצמן יתקשר עכשיו למחלקה ויבדוק אם אפשר להכניס שם סיכה, המקום מפוצץ עד אפס מקום. יש ילדים חולי סרטן מירושלים שיצטרכו לצאת מעכשיו לתל אביב לטיפולים. איך ליצמן יכול לקחת את זה על אחריותו?".
ד"ר פריד מסבירה את הקושי שייגרם לילדים שייאלצו לנסוע לטיפולים במרכז: "הילדים נמצאים במצב פיזי ירוד, איך ליצמן לוקח על אחריותו שילדים יסעו שעות בדרכים, יקיאו את נשמתם ואני אומרת לך את האמת - זה יעלה בחיי אדם. איך שר הבריאות, בשביל אגו וכסף, מוכן לקחת אחריות על כזה דבר?".
"אני כבר הבנתי משהו" היא אומרת "לריב עם ליצמן זה דבר לא הגיוני. אי אפשר לעשות שום דבר מולו. תבין, אין שום פתרון לילדים חולי סרטן שנמצאים כעת בירושלים".
"אני," היא מסיימת, "לא אעזוב את הילדים בחיים, אני אמשיך להגיע אליהם הביתה ולטפל בהם ככל יכולתי, לנסות לסייע במה שאוכל".
מלשכת שר הבריאות יעקב ליצמן נמסר בתגובה: "הדבר היחיד שיש לעסוק בו הוא בריאות הילדים החולים והמשך טיפול בהם במקצועיות ובאחריות. השר התחייב כי הילדים ימשיכו לקבל את הטיפול הראוי בצורה המיטבית ביותר וקורא להוציא את הילדים מקו העימות".
"השר מגבה לחלוטין את העמדה המקצועית של בכירי משרד הבריאות שקבעו שאין מקום להקמת מחלקה נוספת וקורא לרופאים המתפטרים להיכנס להליך גישור מיידי במטרה לפתור את הסכסוך המתמשך.
"בנוסף שר הבריאות מגנה נטישת חולים ואומר שמדובר בניגוד לשבועת הרופא. השר מחזק את ההורים היקרים שאינם נסחפים לקמפיין המציג ילדים חולים ככלי משחק ציני ופסול לצרכי מו״מ, ופועל בכל דרך למען בריאות הילדים ועתידם".