עימות פנימי חריף פרץ במשטרת ישראל בין המפקח הכללי ואנשיו לבין צמרת המשטרה בירושלים, על רקע ההפגנות הגדולות והאירועים שהיו בירושלים בנושא חילולי השבת והטיפול באם ובבנה.
"משטרת ירושלים כשלה בטיפולה באירועים הקשים שהיו בשבועות האחרונים בבירה", כך סבורים בצמרת עיריית ירושלים וזו גם הדעה בקרב גורמים פוליטיים בכירים במדינה.
אלא שמפקד משטרת ירושלים ניצב אהרן פרנקו, חושב בדיוק הפוך מכך, ויש לו אפילו כתובת את מי להאשים... את הממונה עליו, מפכ"ל המשטרה רב ניצב דודי כהן, שלדברי פרנקו, לא התייצב בצורה שהיה צריך לעשות, לימין המשטרה ומפקדיה בירושלים.
בשיחה פנימית סגורה, רמז ניצב פרנקו, כי היה מצפה לקבל תמיכה גורפת יותר מן הממונים עליו "המרבים להגיע לכל אירוע קטן כגדול ולצאת בהצהרות מתלהמות", בעוד שאותם אנשים (רמז למפכ"ל ובכירי המטה הארצי) כלל לא נראו בירושלים במהלך האירועים האחרונים, ואם כבר הגיעו, היה זה כאשר היה להם אירוע אחר באותו זמן בעיר, ואז "נעלמו" מן השטח בתוך דקות.
אלא שכצפוי, תגובת המפכ"ל "הנוקם" כהן, לא אחרה לבוא.
זמן קצר לאחר שניצב פרנקו ביקר בשיחה הפנימית את התנהלות מפכ"ל המשטרה "שלא נותן גב למחוז" הגיב המפכ"ל בהנחיה לבדוק התנהלות המשטרה בבירה, הוראה הנתפסת כביקורת ברורה וישירה על כישלונו של פרנקו ואנשיו בטיפולם באירועים האחרונים.
ל"כיכר השבת" נודע כי בצמרת המשטרה מאשימים את משטרת מחוז ירושלים שלא השכילה לבנות לעצמה מקורות מידע טובים בחברה החרדית בבירה, וגם לא יצרה קשרים מספיק טובים עם הגורמים הקובעים בציבור החרדי בכלל וב"עדה החרדית" בפרט.
משטרת ירושלים, כך מאשימים בכירים במטה הארצי, נגררה אחרי מהלכים של ראש עיר טירון, חסר שיקול דעת הולם, והתייצבה בעיניים עיוורות אחרי צעדים בלתי שקולים שבהם נקט ניר ברקת.
במשטרה רואים במכלול האירועים האחרונים בבירה סאגה אחת גדולה, ומסרבים להפריד בין ההתפרצויות השונות.
ניצב אהרן פרנקו
לדעתם, אילו שקלו היטב במחוז ירושלים את התמונה עוד לפני התפרצות העימותים הגדולים האחרונים, ניתן היה למנוע אותם. לדעת בכירי המשטרה, הדעיכה באירועים במהלך סוף השבוע האחרון, איננה סוף פסוק, ועוד יימצאו עילות שיביאו להוספת דלק לזרדים העשנים שיביאו להתקלחותם מחדש.
המפכ"ל רב ניצב דוד כהן, אומרים במשטרה, איננו שבע רצון מאופן תפקודו של מפקד מחוז ירושלים במשטרה, מהצרותיו הפומביות שהוסיפו לדעתו אש למדורה ומטיפולה של המשטרה בעיקר בסוגיית האם ובנה. המשטרה, סבור כהן, לא הייתה צריכה להפוך את עצמה ל"צד" בעימות והייתה צריכה להשאיר את הטיפול באם לרשויות הממלכתיות והעירוניות המטפלות באמהות שכאלו.
לעומת זאת מיהרו במשטרת ירושלים להתייחס אל האם כאל עבריינית מן השורה הראשונה, דבר שלדעת הצמרת המשטרתית הבכירה, היה מיותר ולא הכרחי.
לאנשיו של מפכ"ל המשטרה יש גם ביקורת רבה על המעצרים שביצעו שוטרי ירושלים במהלך ההפגנות הראשונות בנושא השבת. לדעתם אחוז העצורים שלמשטרה אין כלל עילות להעמידם לדין, או שהחומר מוגבל ומצומצם בגינם – רב.
עוד אומרים בצמרת המשטרתית כי בין 63 העצורים בגל הפגנות השבת הגדולות יש לא מעט שעושה רושם שנעצרו בלא שיקול דעת, דבר שכבר הביא לשחרור לא מעט מן האנשים בלא החלטה להעמידם לדין בעתיד. כמו כן גדול החשש במשטרה שבתי המשפט ימתחו ביקורת על מעצר מאסיבי של אנשים, מבלי שנאספו עובדות מפלילות על האנשים ברמה שמביאה לאפשרות של העמדתם לדין על בסיס עובדות משפטיות חותכות וברורות.
בצמרת המשטרה אומרים שבמחוז ירושלים בונים יותר מדי על התמיכה שיש למחוז בתקשורת הירושלמית, המתייצבת בכל עת לצדם של לובשי המדים בבירה, וחוששים שברגע שהדברים יגיעו בעתיד לחקירה של גופים ניטראליים מן החוץ, כפי שיש חברי כנסת המציעים שיהיה בירושלים, יתגלו אז נתונים שלא ייטיבו עם דמותה של המשטרה ופעילותה.
לעומת הביקורת שיש בצמרת המשטרתית על בכירי משטרת ירושלים, נשמעים מפיהם דברי שבח לשוטרי השטח העושים מלאכה קשה בתנאים כמעט בלתי נסבלים, לאורך שעות רבות בכל יום ולאורך כל ימות השבוע, כמעט בלא חופשות, במשמרות ארוכות ומפרכות, מנותקים מן הבית והמשפחה.
השוטרים בשטח, הם אומרים, ניצבים לא אחת, מול צבורים גדולים ועוינים, נאלצים להפריד בין ניצים ובסופו של דבר המשטרה עושה גם מלאכתם של גופים אחרים שהם אלו הצריכים לתת מענה להרבה מן ההתפתחויות. ביקורת המופנית בעיקר נגד עיריית ירושלים, שנתגלתה כגוף כושל בטיפולה בסוגיית האם ובנה וגם בפרשת החניון בשבת, לא פעלה, לדעת בכירי המטה הארצי בשיקול דעת ראוי ובתבונה שהיו מונעים מן האש להתפרץ הרבה לפני שזה קרה בשטח.