בימים האחרונים עוסקים רבים ממשרדי הממשלה בסוגיית הפיצויים לנפגעי גל השריפות. עיקר הדיונים הם על סיבת התפרצות האש ועל גובה הכיסוי הביטוחי, השרים הודיעו כי יעשו כל שבכיכולתם לצמצם את הבירוקרטיה ואת הנטל המשרדי על הנפגעים.
היום קרא בנק ישראל לבנקים לסייע לנפגעי השריפות שמעוניינים להחליף שטרות ומעות שניזוקו באש, התנאי להחלפת השטרות הוא שהשטר הושמד בשריפה והוצגו לבנק שרידים או ראיות אחרות לפיהן הוא שוכנע בוודאות כי המבקש החזיק בשטר והוא הושמד. מה שיכול להיחשב כהוכחה במקרה כזה הוא דו"ח רשמי כלשהו כגון דו"ח משטרה, הצגת שטרות חרוכים וכדומה.
בבנק ישראל מציינים כי ההחלפה תוכל להתבצע בבנקים המסחריים וכן באמצעות קופות בנק ישראל בירושלים.
ההוראות הכלליות בהחלפת שטרות או מעות הן ששטר שניזוק ניתן להחלפה בשטר תקין ובלבד שרוב השטר נותר. עם זאת, גם במקרים בהם נותר רק חלק קטן מהשטר ואף כאשר השטר הושמד - ניתן במקרים מסוימים לקבל את תמורתו ונראה כי הפעם בנק ישראל יתחשב בפונים.
אך גם כאן, יתחלק אופי השיפוי בסיבת התפרצות השריפה, שכן אם הבית ניזוק כתוצאה מהצתה על רקע לאומני תקנות מס רכוש קובעות שלא ניתן פיצוי על כסף מזומן.
בבתים בהם השריפה היא כתוצאה מדליקה שאינה הצתה, אזי רוב פוליסות הביטוח מגבילות את סכום המזומנים לכדי חצי אחוז בלבד מתוך סך ביטוח התכולה.
שאלה נוספת וחשובה היא לגבי אזרחים שהחזיקו בביתם כסף שאינו מדווח או ירושה שעדיין לא נרשמה; האם יצטרכו להביא הוכחה והסברים על קיומם של המזומנים בביתם או שרק הצגת שיירי השטרות יספקו את בנק ישראל?