לאחר שעות ארוכות של דיונים שרי הממשלה אישרו הבוקר (ו') פה אחד את תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018. התקציב כולל קיצוץ רוחבי בסך 4 מיליארד שקל. זאת לאחר שבמהלך הלילה הוחלט על קיצוץ רוחבי נוסף לזה שכבר נקבע כי יתקיים ב-2016 בהיקף של 2 מיליארד שקל. הקיצוץ הנוסף בשיעור של 2% יהיה ב-2017 וצפוי להקטין את הוצאות המשרדים ביותר מ-2 מיליארד שקל.
למרות פריצת מסגרות התקציב שהגדילו אותו בסך הכל ב-16 מיליארד שקל במקום 9 מיליארד שקל, התוספות שתכננו באוצר היו נמוכות מדרישת השרים. לפיכך, התקציב לשנת 2017 עומד על 454 מיליארד שקל, ובשנת 2018 - על 463 מיליארד שקל. בנוסף, אושרה הצעת שר האוצר משה כחלון להטיל מיסוי על מחזיקי דירה שלישית ומעלה זאת למרות התנגדותו מראש של ח"כ גפני.
אחרי שעות של דיונים בין משרד האוצר למשרד הבריאות, הוחלט לבטל את תוכנית האוצר לקבוע היטל בסך של 200 מיליון על תכניות שירותי בריאות הנוספים (שב"ן) והביטוחים הפרטיים, זאת בעקבות לחץ של חברות הביטוח כך בעצם התמוססה הרפורמה של משרד הבריאות שהייתה פוגעת גם באזרחים. עוד סוכם כי הגידול בסל התרופות ב-550 מיליון שקל יתבצע בסופו של דבר וימומן כולו מהתקציב. זאת בעוד שעל פי התוכנית המקורית של ההיטל החדש היה אמור לממן 200 מיליון שקל מהתוספת לסל.
הדיונים עם שר הבריאות יעקב ליצמן על תקציב משרדו עלו אתמול על שרטון לאחר שנטש את הדיונים בעקבות פער בין דרישת משרדו לבין תוכנית האוצר בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. לפי שעה המחלוקות לובנו וכאמור ההיטל המתוכנן בוטל והוא אישר את התקציב החדש.
התוכנית לקבוע היטלים על הביטוחים המשלימים וביטוחי הבריאות על מנת להגדיל את סל התרופות נתפסה מראש כתכנית בעייתית במיוחד וספגה ביקורת במערכת הבריאות, כשרבים תהו איך ההיטלים הללו לא יתגלגלו בצורה כזו או אחרת למבוטחים (כ-80% מהאוכלוסייה בישראל). למרות זאת, במשרד הבריאות לא הביעו כלפי התכנית התנגדות באופן רשמי עד אתמול, כשהשר ליצמן שיגר הודעה לתקשורת ובה תקף את התקציב באופן כללי ורמז לראשונה כי הוא מתנגד לתוכנית לקבוע היטלים בפרט.
ליצמן הותקף על ידי האוצר בשל ויתורו על התכנית שנקבעה בין שני המשרדים שניסו למצוא פתרון להגדלת סל התרופות מבלי להגדיל את התקציב משמעותית. באוצר הסכימו שיש להגדיל את סל התרופות שכמעט ולא גדל בשש השנים האחרונות כשההיגיון שעמד מאחורי ההחלטה היה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית באופן ישיר על חשבון מערכת הבריאות הפרטית באמצעות היטלים שיושתו על הביטוחים המשלימים והפרטיים של קופות החולים וחברות הביטוח, תכנית שכאמור ירדה לטמיון עם ההתנגדות הרבה אליה והחלטתו של ליצמן לסגת ממנה.
למרות דרישת האוצר להגביל משמעותית את הגידול בתקציב משרד החינוך בשנתיים הבאות סוכם כי משרד החינוך יקבל 4.7 מיליארד שקל כך שתקציב המשרד יעמוד על כ-57 מיליארד שקל ב-2017.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על אישור תקציב המדינה לשנים 2017-2018. ''זהו תקציב חשוב, תקציב שיש בו הרבה יסודות של תחרות, רפורמות וצמיחה, הפחתת יוקר המחייה וצמצום פערים - יעד חשוב שלנו".
''אתם יכולים להבין שאחרי יום, לילה ותחילתו של יום את יתרונות התקציב הדו שנתי, לטובת כלכלת ישראל, אזרחי ישראל, לטובת מדינת ישראל'', אמר נתניהו.
כרגע התקציב יועבר גם לאישור הכנסת ושם צפויים דיונים רבים נוספים סביב דרישות השרים וחברי הכנסת.
לאחר אישור התקציב יצאו חברי כנסת מהאופוזיציה בחריפות נגד התקציב המיועד בטענה שהוא משרת את הישרדות הממשלה בלבד.
ממפלגת המחנה הציוני נמסר כי: "בתום מסע של כיפופי ידיים הצליח ראש הממשלה לאשר עם השרים שלו את התקציב הדו שנתי, שלוקח הפעם לאזרחיות ואזרחי ישראל את התקווה לא לשנה - אלא לשנתיים. תקציב שאין לו שום הצדקה, ששר האוצר ויושב ראש ועדת הכספים לא מאמינים בו, שברור לכל שהוא לא משרת את האינטרס הכלכלי או החברתי של ישראל - אלא רק את אינטרס ההישרדות של ראש הממשלה בכיסא שלו. בשביל המשך הכהונה שלו נתניהו ימכור את טובת המדינה."
ראש האופוזיציה ח"כ הרצוג אמר כי "תקציב המדינה החדש נראה כתכנית לאומית להרחבת הפערים, העמקת העוני והמשך הפגיעה בחקלאות ובתעשייה הישראלית. הזוגות המשלמים משכנתא חונקת ייחנקו יותר, שוכרי הדירות ישלמו יותר, החולים המחכים חודשים לניתוח יחכו יותר ומערכת החינוך תמשיך להפיק קמפיינים ליצניים ולהתבוסס בתוצאות נמוכות. הובטח לעם ישראל על ידי הממשלה כי התקציב הנוכחי יהיה תקציב הבשורה החברתי ובמקומו קיבלנו תקציב מיושן וארכאי הממשיך את מורשת תקציבי נתניהו"
יו״ר סיעת המחנה הציוני, ח״כ מרב מיכאלי הוסיפה: "נתניהו וכחלון הביאו תקציב שמקריב את העתיד של כולנו. הם גם יוצרים גירעון וגם מצמצמים את ההשקעה בחינוך, בריאות ותשתיות. תקציב שגם מתעלם ממצוקת התעשיינים וגם רומס את החקלאים. זה תקציב שמסכן את הבטחון הקיומי של אזרחיות ואזרחי ישראל".