הפרקליטות דורשת לחלט את רכושו של הרב מצגר

בין הנכסים שנתפסו על ידי המשטרה והפרקליטות מבקשת לחלט שמונה דירות, בהן דירות בצפון הישן בתל אביב, בירושלים, בבני ברק ובבאר שבע. בנוסף נתפסו חשבונות בנק, פוליסות ביטוח וקרנות השתלמות ובהם כמיליון שקל, כך דווח ב"כלכליסט".

כתב האישום נגד הרב מצגר, המייחס לו עבירות חמורות של שוחד, הלבנת הון וקבלת דבר במרמה, הוגש בחודש אוקטובר האחרון על ידי פרקליטות מחוז ירושלים. הרב מצגר מואשם בקבלת שוחד שעה שכיהן כרב הראשי לישראל בסכום של כ־8 מיליון שקל שמתוכם נטל לכיסו כ־5 מיליון שקל. כתב האישום כולל חמש פרשות שונות הכוללות את "פרשת הגיורים" שבה על פי הפרקליטות קיבל הרב טובות הנאה מתושבי חוץ שביקשו להתגייר. חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב, החשוד כי סייע לו בקבלת כספי השוחד, גויס כעד מדינה.

עוד בטרם החל משפטו של מצגר הגיבו סנגוריו, עורכי הדין טל גבאי ויהודה פריד, לכתב אישום בטענות חריפות כשלשיטתם יש לבטלו משום שהעובדות המתוארות בו אינן מהוות עבירה. "התנהלה חקירה מגמתית", כתבו עורכי הדין לבית המשפט, ואף טענו כי החוקרים "הלכו שבי אחר עד המדינה מתוך רצון לבנות תיק נגד הרב הראשי".

עורכי הדין גבאי ופריד פנו לפני כחודשיים לבית המשפט בדרישה לשחרר את הרכוש שנתפס בשל היעדר סמכות. לפי הסנגורים, מדובר בפגיעה קשה בזכות הקניין של הרב. לטענתם על פי כתב האישום, הרב מצגר נטל לכיסו 5 מיליון שקל מכספי השוחד, בסכום המשוערך כיום בכ־7 מיליון שקל. לעומת זאת, הרכוש שהוחרם ובקשת החילוט נוגעים לנכסים ששווים מגיע לידי כ־20 מיליון שקל. "אין סמכות לחלט נכסים ששווים גבוה משווי רווח העבירות בהן מורשע הנאשם", כתבו השניים לבית המשפט.

סנגוריו של מצגר מסרו: "נעמוד על דרישות ההגנה לבטל את תפיסת הנכסים שננקטה. מדובר במהלך שיביא את הרב למשבר כלכלי חמור, בצעד שהוא יותר ענישה מאשר מהלך מהותי ונדרש מקורם של הכספים בחסכונות ועמל רב שנים של הרב ורעייתו, על פי כל דין וחוק".

לאחרונה נעשה ניסיון להגיע להסכמות בין סנגוריו של מצגר לבין הפרקליטות, אולם אלו הודיעו לבית המשפט כי "הליך ההידברות לא צלח" ומשכך השבוע צפוי השופט להכריע בסוגיה האם ישארו נכסיו של הרב מחולטים והאם הגיוני שהרב הצליח לחסוך ממשכורתו סך של 20 מיליון שקל.