מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בדיון שנמשך עד לשעה מאוחרת בקריאה שנייה ושלישית את חוק העמותות, הידוע גם בכינויו חוק השקיפות, ברוב של 57 תומכים ו-48 מתנגדים. מדובר בחוק שלראשונה מטפל בבעיית המימון הזר של ארגוני שמאל לסוגיהם.
החוק קודם על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, ונחשב לאחד מחוקי הדגל של הקואליציה, מחייב עמותות שרוב התקציב שלהן ממדינות זרות לדווח על כך בדוחות כספיים לרשם העמותות ולציין זאת באופן בולט בכל פרסום או פנייה לנציג ציבור.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס הלילה לאישור החוק. "מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות ומבלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך", נכתב בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה. "בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה".
קודם להצבעה, קיימה הכנסת דיון של יותר משש שעות. במהלך הדיון הגישה האופוזיציה יותר מאלף הסתייגויות, במהלכן הביעו חברי האופוזיציה התנגדות נחרצת לחקיקת החוק. "מטרת הצעת החוק איננה הגברת השקיפות, אלא רדיפה פוליטית", תקפה יו"ר מרצ, זהבה גלאון, בדיון. "יוזמי החוק ומקדמיו מבקשים לסתום את הפה לארגונים שקוראים תיגר על מדיניות הממשלה", אמרה גלאון שמבינה כנראה יותר מאיתנו את משמעות החוק לארגוני השמאל.
בקואליציה בירכו על אישור הצעת החוק עליה עמלו תקופה ארוכה. השרה שקד אמרה בסיכום הדיון: "תארו לכם שישראל הייתה מממנת ארגונים חוץ פרלמנטריים בבריטניה שהיו תומכים בברקסיט? השגריר היה נקרא מיד לנזיפה כי לבריטניה יש כבוד לאומי. אבל אנחנו עד היום הורדנו את הראש, מעכשיו אנחנו לא מורידים את הראש".
יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, בה דנו בשבועות האחרונים בחוק, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), אמר כי "כל מי שמעוניין להשפיע על סדר היום הציבורי בישראל חייב להיות שקוף. לא ייתכן שמדינות זרות יסתתרו מאחורי עמותות וארגונים שפועלים למען אינטרסים שאינם תואמים את האינטרסים של מדינת ישראל. עתה הכול על השולחן והכול גלוי והם יעמדו למבחן הציבור". במהלך דבריו הקריא סלומיאנסקי סכומי כסף שקיבלו עמותות שמאל ועורר עליו מהומה מספסלי האופוזיציה.
חוק העמותות קובע כי עמותה שיותר מ-50% מהתקציב שלה מגיע ממדינה זרה תהיה מחויבת לדווח על כך בדוחות כספיים לרשם העמותות, ולציין זאת באופן בולט בכל פרסום שלה ובכל פנייה בכתב לעובד ציבור או לנבחר ציבור. החוק, שנאושר בקריאה ראשונה בפברואר, ובשבועות האחרונים התקיימו דיונים קדחתניים בוועדת חוק, חוקה ומשפט כדי להכינו לקריאה שנייה ושלישית.
במהלך דיונים אלה רוכך נוסח הצעת החוק. בין היתר נקבע כי לפי הנוסח הנוכחי נציגי העמותות לא יחויבו לענוד תג זיהוי בהגיעם לכנסת כפי שנדרש מלכתחילה דבר שעורר סערה בשל ההשוואה לטלאי הצהוב, ולא תהיה חובת אמירה לפרוטוקול בדיונים בכנסת כי העמותה ממומנת ברובה בידי ישות מדינית זרה - אלא רק חובת עדכון בעת הרישום לדיון.
כמו כן, אם חבר כנסת ישאל את נציג העמותה לגבי הנושא, הוא יהיה מחויב לענות. אם יסרב לענות, יו"ר הוועדה המנהל את הדיון יוכל לסרב לתת לנציג את זכות הדיבור. לפי הנוסח הסופי, עבירה על כל אחד מסעיפי החוק עשויה לגרור קנס בסכום של 29 אלף שקלים לכל היותר. כמו כן, החוק לא יחול רטרואקטיבית אלא ייכנס לתוקף בינואר 2017 ויחול רק על תרומות שיתקבלו מיום זה ואילך, כדי שלעמותות הנכללות תחת החוק יהיה מספיק זמן כדי להיערך לקראתו.