השבוע הגיעה לסיומה פרשת הקרב במלכיה במהלכו הצליחו לוחמי גדוד הפלמ"ח למנוע את כיבוש הגליל על ידי צבא ערביי לבנון.
בקרב במלכיה השתתפו 600 לוחמי הגדוד מהם נהרגו 22 חיילים ונפצעו 120. שישה מההרוגים לא אותרו ולא זוהו והוגדרו מאז ועד היום במונח "חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע".
לאחר חקירה מאומצת התקיים השבוע טקס גילוי המצבה לששת החללים הללו בבית העלמין בקיבוץ מעוז חיים.
הסיפור החל לפני למעלה מ-61 שנים, ב-ו' באייר, יום לאחר הקמתה של מדינת ישראל.
קרב קשה התחולל אז במלכיה בין גדוד הפלמ"ח לבין ערביי לבנון שניסו לכבוש את הגליל.
כאמור, שישה מבין 22 ההרוגים לא זוהו ולמעשה הוגדרו כחללים רק על בסיס עדויות לוחמים שידעו לספר שראו אותם נהרגים בקרב.
לאחר האירוע נסוגו החיילים ונאלצו להשאיר את גופות חבריהם מאחור. למחרת כשחזרו למקום הבחינו כי הערבים התעללו בגופות ואת רובן לא ניתן לזהות.
ללוחמים לא נותר אלא לכסות את גופות חבריהם במעט עפר.
כמה חודשים מאוחר יותר הגיעו חברי קיבוץ מעוז-חיים, שחלק מהרוגי הקרב היו בניו ואספו את הגופות על גבי משאית לקבורה בקבר אחים בבית העלמין הטרי באדמת הקיבוץ.
בין הלוחמים שנהרגו, שאינם חברי מעוז-חיים, היו גם שני בני דודים: אברהם אבא הרווי כהן, בן 19, ואדוארד אברהם אבא לוגאץ', בן 20, שני צעירים דתיים מקנדה שהרגישו שאינם יכולים עוד לשבת על סיר הבשר בנכר בזמן שאחיהם נלחמים כאן בארץ על שחרור מולדתם.
השניים השאירו את בני משפחותיהם וחבריהם בקנדה ועלו לבדם לישראל.
מיד עם הגיעם ארצה גויסו כהן ולוגאץ' לצבא ונשלחו לקרבות.
שלושה שבועות בלבד לאחר שעלו ארצה נהרגו השניים במלכיה.
כעת, לאחר שנים רבות של חקירות ובדיקת עדויות וממצאים הגיעו ביחידת אית"ן –היחידה לאיתור נעדרים של צה"ל למסקנה ברורה כי ששת הנעדרים, בניהם בני הדודים כהן ולוגאץ', נקברו אף הם, יחד עם חבריהם לקרב בני קיבוץ מעוז-חיים בקבר האחים.
בטקס לגילוי המצבה שנערך השבוע השתתפו נציגי צה"ל, נציגי דור הפלמ"ח ומשפחות הנעדרים שבאו לפקוד את מקום קבורת יקיריהם שמקום קבורתם לא נודע במשך 61 שנים.
לאחר אמירת קדיש ראשון לזכרם של ההרוגים על ידי בני המשפחות, תהילים וא-ל מלא רחמים יכלו הנוכחים, לראשונה לאחר אי הוודאות במשך 61 שנים לומר "שמקום קבורתם נודע".
