אירועי דומא עדיין מטלטלים את הציבוריות הישראלית. אחרי חודשים של הבטחה וציפייה שהנה אוטוטו פענוח הרצח קרוב, ושסוף סוף מי שביצע זאת יבוא על ענשו, תוך שהוא משחרר את כולנו מנגע ההסתה - באה המציאות החדשה וטפחה על פנינו.
זה לא יחיד ולא משנה מי רצח. תיעוד חתונת השנאה שינתה את כללי המשחק וחשף את הבעיה לשורשה.
רצח זה רצח זה רצח. אין להשלים עם פגיעה בחפים מפשע וברור שזו לא דרך תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. אבל משום מה לא ברור שהסתה זו הסתה זו הסתה. ומה שראינו בחתונת הזוועה זו הסתה מוכשרת, כשרה וקונצנזוסיאלית שצריכה להדאיג את כולם. את כל מי שרק רוצה מדינה מתוקנת ושפויה, אך בראש ובראשונה את הנהגת הציבור הדתי לאומי.
הציבור הישראלי אינו עשוי מקשה אחת. שמאל וימין, כבר מזמן רחוקים מלהיות הגדרות מספקות. לעומת זאת המגזרים עדיין נתפסים קבוצות מגובשות, בדעות, בסדר יום ואפילו בלבוש ואיזורי מגורים. כך תמיד ידענו שיש חילונים, דתיים, חרדל"ים, חרדיים, רוסים ועוד. אך כאן גילינו מגזר חדש-מגדר חדש: נערי דומא. מה שחשבנו לנוער הגבעות, התגלה בהקצנה כנוער השנאה וההסתה.
לרקוד על הדם ברבים בחתונה המונית, זה לא עוד שוליים ולא יספיק טאטוא כוללני על כמה מחוממים. זו קבוצה מוגדרת, שגם אם לא ברורה כמותית, היא מסוכנת איכותית.
לשבחם של השרים בנט ואריאל יאמר, שלמרות איבתם הפוליטית המובנית (אל תקנו את זה שזו מפלגה אחת מחוברת. הפילוג שם כבר דה-פקטו) - מצאו כאן שפה משותפת להתנער מחבורת השוטים שמאיימת לרסק את הלגיטימציה לציבור הדתי לאומי. זו קבוצה מסוכנת שגם היא יודעת שכשדיברו תמיד על סכנת התגרות באומות, התכוונו בדיוק לזה.
מותר להחמיא לנפשות הפועלות במגזר דומא. שממש בכוח ניסו וכמעט שהצליחו לשנות את שיח ההסתה, בדיון ציבורי על אופי החקירה, טענות על עינויים ומיצגי ראווה. אבל אסור שנטעה לרגע, לרצח חפים מפשע, אין צד נכון. עידוד לרצח אחרים, ולא משנה על מה ולמה, מקומו מחוץ לתחום - אחרת נהיה נתונים בידה של אותה קבוצה שרצח בעיניים אינה מילה גסה אצלם.
ולפני שדיברנו על חילול ה' והכפשת ציבור שלם, זו סכנת נפשות ממשית, שכן כל חובשי הכיפות באשר הן, נראים בעיני שונאינו כאחד האדם. רוצחינו המתועבים, צמאי הדם - אינם מבחינים בין דם לכיפה. מבחינתם כל מי שנראה רוקד על הדם - שווה דקירה או דריסה.
קשה להשתחרר מהתחושה שנערי דומא נוהגים היום כמו ברומא של אז. ברומא התלמודית - התנהגות חסרת אחריות של קבוצה מסוכנת, סיבכה את כל היהודים והביאה לתוצאות גרועות על חשבון העם כולו.
להנהגה של היום יש אחריות קולקטיבית שמה שהיה אז לא יקרה שוב.