בעידן האלימות המתפשטת בעולם, אסור לתת לימין הציוני הדתי להטיל מורך בלבבות. הוא, שיש לו אחריות לכך, עוד יגיד – אמרתי לכם. הוא ינצל את ההזדמנות שהוא שותף ביצירתה, לטעון שלעולם לא נגיע עם הפלסטינים לשלום. על חרבנו נחיה. כמה טוב. הוא כבר ידאג לכך.
אך, אדרבא, זו ההזדמנות להכריז גם עליו מלחמה. מזמן היה צריך לפטר את השרים אריאל, רגב וסגנית השר חוטובלי. אחריותם לאינתיפדת אל אקצה אינה מבוטלת בכלל. ממש לא. במקום להיות בשולי החברה, נידחים ומנודים בשולי השולים שלה, הם עדיין בהנהגתה. מעבר לסכנה הגלומה בהם, זו גם חרפה ואות קלון למדינת ישראל.
כשמוציאים, בצדק, את הפלג הצפוני האסלאמי מחוץ לחוק, היה צריך במקביל להוציא מחוץ לחוק ולהנהגה את השרים המסיתים מן הימין הדתי, את כל הארגונים הלאומים הדתיים כמו להב"ה, ישיבת הרעיון היהודי, מחברי הספר תורת המלך ולוחמי אינתיפדת אל אקצה למיניהם מהציונות הדתית.
גם הפלג הצפוני הרי טוען שהוא בעצם ארגון חסד. הוא גם עושה חסד. אך בחסות פעילויות אלה, הוא מוקד הסתה נפשע ובלתי פוסק כנגד יהודים, וגורר את כל האזור לאלימות והרג. אך גם בחסות של מניעת התבוללות, בארגון להב"ה, או לימוד תורה בישיבת הרעיון היהודי, מתנהלת הסתה בלתי פוסקת לאלימות. במידה רבה, אלו שני הצדדים של אותה מטבע.
כל המחבלים הערבים, אלה הדוקרים ויורים ביהודים ברחובות, מזכירים את הר הבית כמניע למעשיהם הרצחניים. לא ניתן לקבל שום הצדקה למעשי הרצח הנפשעים האלה. בטרור צריך לטפל ביד קשה ביותר ובנחישות. אך אסור גם שלא להקשיב למניעים.
הרי אותם רוצחים צעירים נפשעים, שנאו גם קודם יהודים. גם לפני הפיגועים הם לא רצו בקיומו של העם היהודי בארצו. אז מה אם כן התחדש לפתע שהוציא את המרצחים הצעירים האלה לרחובות, לדקור יהודים ברחובות ולירות בהם בכבישים?
הימין הדתי הישראלי הוא במידה רבה הטריגר לנפשעות הרוצחים. כאן מצויה האחריות לפרץ הרציחות האחרונות של הפורעים הערבים. במשך תקופה ארוכה הימין היהודי הדתי השתולל ללא מענה. שרפו מסגדים. שרפו כנסיות. עקרו מטעים. השתלטו על קרקעות. המשיכו בבנייה בהתנחלויות. שרפו ערבים. הייתה שתיקה רועמת. אף אחד לא נתפס.
הם חשבו שזה עובר סתם כך. הם הלכו והתעצמו. ביטחונם הלך וגדל. הלך והתעצם. הם ילמדו את הערבים לקח. יאלפו אותם בינה. ועל כולם, הדיבורים על שינוי הסטטוס קוו בהר הבית. אורי אריאל שרימה את הממשלה כשהבטיח שיעלה להר הבית ללא פרובוקציה. אחר כך פרסם את תמונתו בחיוך של כובש שהתסיסה את כל השטחים. הוא גם הבטיח להתיישב בכפר השילוח. ורגב, וחוטובלי שעשו הכול להבהיר לאסלאם כולו שהן ישנו את הסטטוס קוו בהר הבית.
יש אפקט מצטבר לאלימות הלאומית הדתית. עובר עוד יום. עוד חודש. עוד שנה. אך יום אחד זה מתפרץ. וזה התפרץ. ועוד איך ומי יודע מה ילד יום. את האווירה האלימה של הימין הדתי ראינו גם בהתבצרות בבית הכנסת בגבעת זאב. באיומים. בצעקות. בדחיפות. הגיעו לפשרה מחשש לשפיכות דמים. הימין הדתי הולך ומתמחה בזה. אחד מרבני העיר שלהם פסק שיש למרר את חייהם של שופטי בית המשפט העליון. הוא לא למד לקח מפסק ההלכה שלו האוסר על השכרת בתים לערבים.
אך הימין הלאומני הדתי היהודי לעולם לא ילמד לקח. הוא ימשיך להתסיס. להיות אלים. הגיע הזמן שהמדינה תלמד אותו לקח. לפני שהאינתיפאדה תתעצם. לפני פרוץ האינתיפאדה הבאה. לפני שהוא יהיה הגולם שיקום על יוצרו.
הטור מייצג את עמדת הכותב ולא את עמדת המערכת.