אילה שפירא, בת ה-11, ממשיכה להתאושש ולעבור הליך שיקום, לאחר שלפני כחודשיים נפצעה באורח אנוש מבקבוק תבערה שהושלך לעבר רכב המשפחה בו נסעה עם אביה סמוך לקרני שומרון.
בראיון ראשון, לעיתון הילדים המופץ בקרב המגזר הדתי-לאומי - "אותיות", שיפורסם בשבוע הבא, היא חוזרת לרגעים הקשים ההם ומכוונת שורת מטרות לעתיד.
"לא ראינו כלום לפני כן. היה חשוך. ראיתי רק משהו בוער עף אלינו, ופתאום הכל התפוצץ, ברגע שהאש התלקחה ידעתי מה אני צריכה לעשות כדי לחיות. הכנסתי את יד ימין לתוך הלהבות כדי לשחרר את החגורה. פעלתי על אוטומט", היא משחזרת.
למרות שכולם הכתירו אותה כגיבורה, וזאת לאחר שהספיקה לצאת מהמכונית הבוערת, להתגלגל על הקרקע ולכבות את האש, היא לא מקבלת את ההגדרות המשבחות: "זה קצת מצחיק, כי אני בדרך כלל לא גיבורה. יחסית, אני אפילו פחדנית".
ומה באשר לעתיד? "אני אכתוב ספר למבוגרים ולנוער על מה שקרה לי", אומרת איילה.
היא סיפרה על הביקור של שר הביטחון משה בוגי יעלון: "שאלתי אותו מאיפה הגיע הכינוי בוגי, והוא סיפר שזה לא קשור לצבא או לטנקים, כמו שחושבים, אלא התחיל הרבה שנים קודם, כשהוא היה בן עשר. היה לו שכן צעיר שבחר לקרוא לו 'בוגי' במקום 'מושיק', והכינוי נשאר".