המשגיח הוכה והיה על סף מוות

בעל אטליז שהציג את עסקו כנושא תעודת כשרות של הרבנות המקומית, נדרש על ידי מנהל מחוז דרום של היחידה לאכיפת הונאה בכשרות, להציג את תעודתו.

בתגובה, התנפלו עליו בעל האיטליז ובניו והיכו אותו מכות נמרצות, כפסע היה בינו ובין המוות. סוחר בקר שהיה במקום התערב, והציל את המפקח מידי תוקפיו.

אמסלם הציג את ההבדל שבין הכשרויות הפרטיות לאלו שבידי המדינה. הכשרות הפרטית יכולה במקרה כזה לסרב להעניק הכשר. הרבנות המקומית חייבת על פי חוק להעניק הכשר לכל גוף שעומד בדרישותיה, ואינה יכולה להעניש בעל אטליז שכזה.

יתרה מזו שאל אמסלם, "מבין 638 נקנסים שנדרשו להישפט בין השנים 1997-2008 ע"י מחלקת האכיפה, נשפטו חמישה בלבד, פחות מאחוז. מדוע המדינה לא נותנת למפקחים שיניים לבצע את תפקידם?".

חה"כ ביקש להבין מדוע שוחררו התוקפים בערבות, מה עושה המדינה על מנת להגן על המפקחים, ומה הן הסמכויות המוקנות למפקח שכזה?

השר לשירותי דת אמר בתגובה, כי הוא מבקש להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, על מנת שזו תקדם חקיקה לגבי סמכויות פקחי אכיפת חוק הונאה בכשרות.

השר סיפר בדבריו, כי בכל הארץ ישנם שלשה מפקחים שתפקידם לפקח על עשרות אלפי עסקים. למעשה אמר השר מרגי, כי את החוק למניעת הונאה בכשרות יש לאכוף על ידי המשטרה ובתי המשפט. מאידך הציע להעביר את הנושא לוועדת הפנים, כאמור, על מנת שזו תציע תיקוני חקיקה ותגדיר בחוק את סמכותם של המפקחים.