השבוע נחשפו פניה האמתיות של ממשלת ישראל. מבצע 'צוק איתן' הסתיים, מבלי שהיכולות של האויב נוטרלו. טילים המשיכו להתעופף לעבר ערי ישראל עד לרגע האחרון, ושני אזרחים הי"ד נהרגו מאש האויב רגע לפני כניסת הפסקת האש האומללה לתוקפה. בצער רב צריך לקבוע: ממשלה שאינה מסוגלת לספק הגנה בסיסית לתושביה. לא יכולה להמשיך בתפקודה.
הררי מילים נשפכו מפי הקברניטים על המכות העוצמתיות שהונחתו על אנשי חמאס. זה היה ניסיון שלאחר מעשה 'להסביר' מדוע קיים כאן ניצחון למרות שהוא אינו נראה, אינו מורגש ואין לו כל ביטוי בשטח.
אבל העם, מסתבר, אינו כל כך תמים, ובוודאי שלא נאיבי, להתפתות וללכת שבי אחר המשפטים המהוקצעים של אותה דמגוגיה זולה. אזרחי הארץ מבינים שהיה כאן מחדל גדול מצד הממשלה - מחדל הגובל בפשע שעליו יצטרכו קברניטי המערכה לתת את הדין.
הנה דוגמה קטנה: תוך כדי הלחימה הורה הצבא - שהוא כידוע הזרוע המבצעת של הממשלה - לתושבי עוטף עזה לחזור ליישוביהם. ואז, כשחלק מהתושבים ביצעו הוראה זו בתמימות, הם חשו מיד כיצד הם הופכים למעין ציפורים כפותות המשמות למטרת ירי עבור האויב שצולף בהם. בשר תותחים בחסות הוראה חסרת אחריות לחיי אדם.
כך נמשך המצב והתושבים המשיכו להיות מטרה חיה לפצמ"רים ורקטות, עד שלבסוף נאלצה הממשלה להודות באוזלת ידה ובחולשתה הנוראה - ופינתה את תושבי יישובי עוטף עזה לאזורים אחרים בארץ.
במהלך שירותי הצבאי בעת מלחמת לבנון הראשונה, למדתי על בשרי שקרבות צבאיים צריכים להתנהל בתעוזה, מתוך מטרה ברורה - להשמיד את האויב עד הסוף, ולוודא שהוא לא ירים את ראשו לעולם. עוד למדתי אז, שאסור לגלות הססנות, משום שזו מתפרשת בעיני האויב כחולשה וכרפיון.
באותם ימים עמד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בבית מדרשו בניו יורק, וזעק במר נפשו על ההססנות שההנהגה הישראלית החלה לפתח בשלב מסוים. באותן שיחות התבטא הרבי זי"ע, שאם לא משלימים את המשימה עד תומה בהשמדה מוחלטת של קיני הטרור הרצחניים - הרי שדם החיילים הקדושים הי"ד נשפך לשווא חלילה.
לצערי, הלקחים הללו לא נלמדו הפעם: לאורך כל הדרך של מבצע 'צוק איתן' גילתה הממשלה הססנות, חתרה ללא הפסקה להפסקת אש, והובילה מדינה שלמה, על שמונת מיליון אזרחיה, לייחל בדריכות למוצא פי ארגון הטרור חמאס שיואיל בטובו להסכים להפסקת אש. השערורייה העולה על כולנה היתה האסטרטגיה כביכול לא למגר את חמאס - מתוך חשש שבמקומו ישתלט גורם גרוע יותר על רצועת עזה. ככל שזה נשמע מופרך - את הטיעון הזה השמיעו קברניטי המערכה בעת שנשאלו מדוע אינם עומדים בדיבורם לאורך שנים רבות ואינם ממוטטים את ארגון הטרור הרצחני.
וכאן הבן שואל: וכי יש גורם גרוע יותר מארגון טרור שמטווח את ערי ארץ הקודש בארבעת אלפים טילים שמטרתם להשמיד להרוג ולאבד? וכי קיים בעולם גורם רצחני יותר מישות טרוריסטית שרצחה במהלך ימי המלחמה שבעים ואחד חיילים ואזרחים הי"ד? וכי ניתן להעלות על הדמיון ארגון מסוכן יותר מזה שחטף שלושה נערים הי"ד ורצח לאורך עשרות השנים האחרונות מאות יהודים בפיגועי דמים נוראים? וכי יעלה על הדעת שמדינה ריבונית תיזהר לא להשמיד ארגון טרור שטובח ביהודים מחשש שמא יבוא בעקבותיו ארגון 'גרוע' יותר? מהיכן לקוחים דברי השטות הללו?!
אז נכון שהרגו לחמאס כמה קודקודים והחריבו להם שורה של בניינים ומפקדות טרור; אבל בשורה האחרונה, הסחורה - קרי, הגנה על תושבי הארץ - לא סופקה. לחלוטין לא סופקה. תחושת ההגנה לא ניתנה לאזרחי הדרום, ובעצם לאף אזרח במדינה הזו.
מכאן צריך להסיק את המסקנה הברורה, שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים, שרק הוא מגן עלינו. וכפי שראינו זאת במוחש באמצעות הניסים הרבים שהתחוללו בחמישים הימים הללו בארץ הקודש.
מי ייתן ועיני קברניטי המדינה תיפקחנה במהרה, ויקויים בנו דברי הכתוב בפרשתנו, פרשת שופטים, (דברים פרק כ' פסוקים ג' וד'): "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם; אַל-יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל-תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. כִּי ה' אֱלֹ-הֵיכֶם, הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
(המאמר מופיע בעלון התורני 'שמעו ותחי נפשכם' שבעריכת הרב)