הלוויה קורעת לב נערכה אמש (מוצאי שבת) בקרית ארבע בה הובא למנוחות מפקד פלס"ר גבעתי, רב סרן בניה שראל הי"ד, שהיה אמור להינשא בעוד כשלושה שבועות ונפל בתקרית ברפיח. בניה שראל הי"ד נטמן בבית העלמין העתיק בחברון.
כעשרת אלפים בני אדם השתתפו במסע ההלוויה. חבריו של שראל, הקריאו בהלוויה את ההודעה האחרונה ששלח להם ערב הכניסה לעזה: "נכנסים לעזה או לא, ב-21 באוגוסט החתונה".
גלי, ארוסתו, ספדה בדמעות ואמרה: "אין לי דרך לנסות ולהסביר לך את הכאב שלי. ערב לפני שנפלת דיברנו שיחה ארוכה, שיחה אופטימית וצחקנו. אמרת שמחר הפסקת אש ושתוכל כבר להתקשר שוב. אתמול בבוקר אמרו לי שאתה בטח בחוץ. שלחתי לך הודעה ב-9:30 שאני מקווה שאתה מרגיש טוב יותר, וכמה שאני אוהבת אותך, אבל אני לא יודעת אם ראית אותה".
האם מיכל ספדה לבנה ואמרה: "דיברנו יותר ממלחמות קודמות, ביקשת שלא נבוא לבקר אותך בסורוקה, כשהלכת להוציא את הרסיס מהחזה. אמרת לי 'אני לא מרשה לחייליי לראות את הוריהם', אמרת לי 'אני גאה בך אמא'. יום לפני שהמחבל השפל הרג אותך אמרת לי 'זהו, עוד משימה אחרונה, תכיני את הקפה'. ילד שמור עלינו על כל המשפחה הנהדרת שהקמנו. תראה נולדה ליעלי בת כמה שעות לפני שנהרגת".
אמו הוסיפה וספדה בדמעות: "תמיד ידעת מה אתה רוצה ולאן אתה הולך, היושרה והאמת היו נר לרגלך. לקחת את כל האחריות עלייך, אף פעם לא האשמת".
אביו שלום ספד לו גם בבכי וחזר שוב ושוב על המילים: "בניה בני היקר", כמתקשה להאמין שזו עת פרידה. "גדלת כאן בהרי חברון ואתה חוזר להרי חברון להיות כאן ליד אבות האומה", ספד האב.
"גם אם נספר ימים כלילות, לא נוכל להכיל את החיים הקצרים שלך שחיית בעוצמה כל כך גדולה. קראנו לך על שם בניה בן יהוידע, מגיבורי דוד המלך וכך היית. אדם שחיבר אידיאלים גדולים עם עולם המעשה", הוסיף האב שלום להספיד את בנו, "אתה תרמת את כל משכורתך הצבאית לחיילים בודדים, היית ממלא להם את המקרר. הלב הרחמן הזה. גם גבורה פנימית של המלחמה של האדם מול עצמו הייתה בך. בני היקר והחביב כל כך, לך בשלום ותנוח על משכבך".
יעל, אחותו של בניה שילדה כמה שעות לפני שנהרג, ספדה לו ואמרה: "בניה, אח שלי האהוב, היית אדם מושלם, טוב לב, שמח, אמיץ. היית המודל בשבילי לנתינה אין סופית. אבא ואמא היקרים נבחרנו לחוות את הגאולה של עם ישראל בנקודה הכי כואבת שלה. אני מאחלת לנו שנזכה לראות בכיבוש עזה ובנייתה מחדש ובבנייתה ננוחם".
